סגנית רשם הפטנטים עושה סדר. בעלות בסימן מסחר כוללת את הזכות למנוע שימוש בשם מתחם אינטרנטי, אולם בעלות בשם מתחם אינטרנטי, אינה מחייבת זכות בלעדיות כאשר שם המתחם אינו עומד בקריטריונים לרישום סימן מסחר.


בהחלטה שניתנה ביום 2.9.13 קבעה סגנית רשם סימני המסחר, כי סימן המסחר “hotels.co.il“ אינו כשיר לרישום כסימן מסחר.

 

הסימן נדחה מכיוון שאינו בעל אופי מבחין 


תחילתו של הסיפור הוא ביום 12.12.2010, היום בו הגישה חברת ביי-טק תקשורת בע"מ (להלן: "ביי-טק") בקשה לרישום סימן המסחר “hotels.co.il“ בקשר לפרסום ומתן שירותי תיירות, שירות הזמנת מקומות מראש במלונות, נופש כינוסים ועוד.


מחלקת סימני המסחר ברשות סירבה לקבלת סימן המסחר מכיוון שהסימן חסר אופי מבחין וכן מכיוון שהסימן נהוג ומקובל במסחר לצורך תיאור של שירותי מלונאות על ידי עוסקים רבים, ועל כן לא ניתן להפקיע את השימוש במילה hotels מכלל הציבור.


ביי-טק לא נכנעה והשיבה למחלקת סימני המסחר כי מכיוון שהיא עושה שימוש בסימן למעלה מעשור, מכיוון שאתר האינטרנט שבבעלותה בשם המתחם האמור מבצע בכל שנה למעלה מ- 30,000 עסקאות בהיקף של 70,000,000 ₪ ומכיוון שרכשה את הדומיין האמור משנת 1999 והיא הישות היחידה העושה שימוש בשם המתחם האמור, רכש סימן המסחר אופי, המבחין אותו משאר העסקים בתחום ועל כן יש לרשום את סימן המסחר. בקשתה של ביי-טק נדחתה בשנית.


ביי-טק לא ויתרה וביקשה להופיע בפני רשם סימני המסחר בניסיון לשכנעו. בהתאם נקבע דיון בפני סגנית רשם סימני המסחר. לקראת הדיון שלחה ביי-טק תצהיר בו חזרה על כל הטענות שטענה עד עתה ואף צירפה אישור דוחות לגבי היקף עסקאות בשנת 2011 (54,000,000 ₪), דוגמאות של חשבוניות רכישת שירותי פרסום (הנושאים את שם המבקשת ולא את סימן המסחר המבוקש) ואישור על הוצאות פרסום בסך של 276,635 ₪.


ביום 13.2.2013 נערך הדיון. בהחלטה מנומקת בת 9 עמודים אשר ניתנה ביום 2.9.2013 קבעה סגנית רשם סימני המסחר, כי סימן המסחר אינו ניתן לרישום.


כידוע, מטרת סימן המסחר הינה להבחין בין הסחורות או השירותים של עוסק ספציפי מיתר מתחריו. במקרה זה הסימן המבוקש הוא שם המתחם בו עושה המבקשת שימוש למכירת שירותים. למרות ששם המתחם מזהה עבור גולשים את בעל שם המתחם ומתפקד בצורה דומה ביותר לשם המסחרי של אותו בעל מתחם, עדיין, הוא אינו סימן מסחר.


סימן מסחר מיועד לזהות את בעליו כמקור למוצר או שירות מסוים ולא, כמו שם מתחם אשר נועד אך ורק על מנת לזהות את בעליו. ייתכנו מקרים בהם תהיה זהות בין שם מסחרי של חברה לחלק משם המתחם שבבעלותה, אך במקרה זה גם זהות זו לא קיימת.


סגנית רשם סימני המסחר הוסיפה וקבעה כי במקרה זה ניתן להשוות בין רישום שם מתחם לבין קבלת מספר טלפון, אשר גם הוא אינו מזכה בזכות קניין ולא ניתן לרשום אותו כסימן מסחר.

 

רשם סימני המסחר: המילה hotels היא מילה גנרית מוכרת 


בנוסף ציינה סגנית רשם סימני המסחר, כי המילה hotels הינה מילה גנרית בעל משמעות מילונית בשפה האנגלית ולכן מוכרת לרוב הציבור הישראלי ועצם הוספת הסיומת co.il מעידה בבירור שמדובר בשירות הזמנת בתי מלון ברשת האינטרנט, ועל כן הסימן המבוקש נוגע למהות השירות. בהתאם גם אם היה מדובר במילה שאינה גנרית, עדיין לא ניתן לרישום ללא הוכחת אופי מבחין - אופי אותו לא הוכיחה ביי-טק.

 

לסיכום נאמר, כי מקרה זה הינו מקרה נוסף בשרשרת מקרים בהם נדרשת רשות סימני המסחר לתפקד כשומר הסף ולמנוע מבעלי עסקים לנכס לעצמם בעלות על ביטויים שגורים וידועים, על מנת, למנוע תחרות.

 

עורך דין סער גרשוני הינו שותף מייסד במשרד עורכי הדין גרשוני שלומוביץ אשר עוסק בדיני קניין רוחני, לשון הרע, דיני אינטרנט, דיני מחשבים והגנת הפרטיות. www.gsip.co.il