גניבת עין מתבצעת כאשר אדם או תאגיד מבקשים ליהנות מהמוניטין החיובי שצבר מוצר או מותג באמצעות הטעיית הציבור לחשוב שהמוצר או המותג המתחזה הוא למעשה בעל המוניטין המקורי.


למעשה, המתחזה פוגע בבעל העסק פגיעה כפולה: פעם אחת ב"גניבת לקוחות" משום שהמוצר או המותג המתחזה נקנים במקום המוצר המקורי, ופעם שנייה מאחר והמוצר המזויף אינו עומד בסטנדרט האיכות של המוצר או המותג המקורי (שאחרת מדוע בחר המתחזה לחקות אותו) ובכך פוגע במוניטין שלו.


לשם כך קבע המחוקק בסעיף 1 לחוק העוולות המסחריות כי עוסק לא יגרום לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות לשירות או נכס הקשורים לעסק אחרים או ניתנים על ידי עסק אחר. כלומר, החוק מבקש למנוע הטעיית הציבור לצד ושמירה על הגינות מסחרית.


יודגש, כי ההטעיה יכולה להיגרם בשלל דרכים כמו למשל שימוש בשם דומה או לוגו דומה או אריזה דומה, אף שדי כי המוצר או המותג המטעה מתייחס לקיום זיקה בין המוצרים, ולאו דווקא לזהות של המקור.


אולם, הפרקטיקה קובעת כי על מנת שבית המשפט יכיר בתביעת התובע, עליו להראות שמעשי המתחזה אכן יוצר חשש להטעיה של הצרכנים בסבירות גבוהה באופן הגורם להם לחשוב כי המוצר או המותג המתחזה הוא למעשה המוצר או המותג המקוריים.


בעניין זה בית המשפט העליון פסק לפני שנים אחדות שכאשר מתגלים מוצרים דומים אך אריזותיהם שונות ומבדילות בין מקורות המוצר - אין חשש להטעייה של הצרכנים. כמו כן, קבע בית המשפט כי החיקוי לכשעצמו (כל עוד המקור אינו מוגן בסימן מסחר רשום כלשהו) הינו לגיטימי כל עוד אינו מטעה את הצרכנים.


ניתן למנות שני כללי אצבע מרכזיים:


1. הוכחת מוניטין - על התובע להוכיח כי רכש מוניטין במוצר או במותג בו הוא סוחר (גם אם אינו רשום כסימן מסחר, אלא שאז נטל ההוכחה הינו קשה יותר). במילים אחרות, התובע צריך להראות כי הציבור מזהה את המותג או המוצר שאותם הוא מוכר - כמוצר או מותג שלו.


2. הוכחת הטעייה - ישנם מספר מבחנים להוכחת הטעיה, ובין היתר נבדקים סוג המוצר, חזותו, צליל השם, חוג הלקוחות ועוד. בית המשפט יבדוק האם קיים דמיון בין המוצרים השונים, שמותיהם, חזותם וכיוצא בזה, העלול ליצור חשש להטעיה (כמו למשל כיצד נראות שתי קופסאות העומדות על מדף הסופרמרקט ולא כל קופסה בנפרד בשטח סטרילי בבית המשפט).


מובהר כי אם תובע הצליח להוכיח קיומה של גניבת עין, הוא זכאי לקבל מכוח חוק עוולות מסחריות פיצוי בסך של עד 100,000 שקלים ללא הוכחת כל נזק. מלבד הפיצוי הכספי, יכול תובע לעתור לקבלת צו מניעה להפסקה מידית של הפצת המוצר המתחרה או המזויף (עם זאת חשוב להדגיש כי זכות זו מוקנית אך ורק לעסק שהוכיח כי למוצר או השירות שהוא מוכר קיים מוניטין).


משרדנו מייצג תובעים ונתבעים בתחומי קניין רוחני וגניבת עין, הן תובעים בגין שימוש שלא כדין בשמות העסק או המותג שלהם, והן נתבעים בגין שימוש לא הוגן בשמות של מוצרים או עסקים אחרים.


האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום.


בכל מקרה, השימוש באמור במאמר זה אינו יוצר יחסי עו"ד לקוח בדרך כלשהי, בין משרד עו"ד הרשקוביץ ובין המשתמש, משרד עו"ד גיא הרשקוביץ אינו אחראי בשום צורה ואופן לתוצאות השימוש במידע המובא באתר זה, כל עוד השימוש במידע נעשה שלא באמצעות משרד עו"ד גיא הרשקוביץ.

 


עודכן ב: 26/10/2023