קיימים מקרים רבים בהם תובעים פוטנציאלים אשר הופר נגדם חוזה ו/או התחייבות מסוימת, מוותרים מראש על הגשת תביעה מכוון שלהערכתם תביעה שכזו כרוכה בהתדיינות ארוכת שנים בבתי המשפט ולעתים הפיצוי שהם אמורים לקבל לא יצדיק את הטרחה הרבה.


המחוקק בשמו לב לעניין זה חוקק תקנות מיוחדות למקרים ספציפיים אילו כדי להקל על התובעים הפוטנציאלים לקבל את שמגיע להם לפי חוק.


סדר דין מקוצר הינו אחד מההליכים המשפטיים אשר מהווים מסלול נוח ומהיר יותר להגשת תביעה מהירה בעלויות מופחתות. יחד עם זאת, לא כל תביעה יכולה להתברר בסדר דין מקוצר וישנן הוראות ספציפיות בחוק באשר לסוגי התביעות שיכולות להתברר במסגרת ההליך המקוצר.


מהם סוגי התביעות שיכולות להתברר בסדר דין מקוצר?


1-תביעות על סכום קצוב, מכוח חוזה או התחייבות, ובלבד שיש עליהם ראיה בכתב .
דוגמא לתביעה מכוח סכום קצוב - תביעה לפיצויים בגין הפרת חוזה. תביעה שכזאת ראויה להתברר בסדר דין מקוצר, שכן מדובר על סכום קצוב וידוע מראש, והחוזה מהווה ראיה בכתב. בחוזה בו מכר הקבלן דירה לקונה, בדר"כ ישנו סעיף שמקנה פיצוי על כל יום איחור במסירת הדירה מצד הקבלן (נניח 300 ש"ח על כל יום איחור), במקרה כזה אכן התביעה תוכל להתברר בסדר דין מקוצר מכוון שמדובר על סכום קצוב (סכום שפשוט לחישוב ואין מחלוקת לגביו אלא לגבי ההפרה עצמה).


2-תביעה לפינוי במקרקעין או לפינוי המושכר.
דוגמא לתביעת פינוי במקרקעין הינה מצב שבו שוכרים בדירה לא מסכימים להתפנות בגמר החוזה . ניתן להגיש כנגדם תביעה בסדר דין מקוצר, והסיבה היא שהמחוקק מבין שכל יום שהשוכרים לא מתפנים ההפסד לתובע גדול ולכן תביעה זאת ראויה שתתברר כמה שיותר מהר בבית המשפט.


דוגמא נוספת היא פינוי פולש ממקרקעין. למשל, אדם אשר מתגורר בבית שמיועד להריסה, ועד שיתפנה משם לא יוכלו להרוס את הבניין ולבנותו מחדש.


מה לגבי ראיה בכתב? ראשית ראיה בכתב הינה ראיה ראשונית המעידה ולו לכאורה על חוזה או על התחייבות בגינה ניתן לתבוע.


בית המשפט מקל בדרישה זו. בפסיקה נקבע כי דרישת הראיה בכתב הינה דרישה מינימלית וכראשית ראיה בלבד, אך נדרשת לפחות טענה מפורשת בכתב התביעה שחוזה או התחייבות אמנם נעשו בכתב, או שקיימת ראיה פלונית בכתב להוכחת התביעה, וכי הטענה מעוגנת במסמך בכתב הקשור לנתבע, העשוי על ידו או בחתימתו שנערך על ידי הנתבע שאין הצדדים חולקים עליו.


יתרונות ההליך


ראשית נדגיש, כי אורך חיי התביעה תלוי בהליכים ותת הליכים במסגרת התביעה, כגון: הגשת כתב התביעה, כתב הגנה, סעדים זמניים והליכי ביניים שונים אחרים. ככל שקיימים יותר הליכים אילו, אורך חיי התביעה ארוך יותר.


בכך שונה תביעה בסדר דין מקוצר. להבדיל מתביעה רגילה שבה צד מגיש כתב תביעה ולנתבע יש זכות אוטומטית להגיש כתב הגנה, בסדר דין מקוצר לנתבע אין זכות אוטומטית להגיש כתב הגנה וכדי להגיש כתב הגנה הנתבע צריך לבקש תחילה מבית המשפט בקשת רשות להתגונן.

עניין זה יכול לקצר את ההליך באופן משמעותי. הכיצד?


תוצאה אפשרית אחת-קיים סיכוי שבקשת רשות להתגונן לא תתקבל, ואז בהמ"ש יכול לתת פסק דין בו במקום. כמובן שתוצאה זאת אולטימטיבית וחוסכת זמן, עלויות משפטיות והתדיינויות נוספות.


תוצאה אפשרית שנייה- מצב בו תתקבל בקשת רשות להתגונן באופן חלקי, כלומר בית המשפט ידחה חלק מטענות המבקשים ועל טענות אשר נדחו לא תהיה מחלוקת משפטית בין הצדדים וגם במקרה זה אורך חיי התביעה יתקצר משמעותית.


יתרון נוסף


במצב שבו התקבלה בקשת רשות להתגונן, בקשת הרשות להגן שנתמכה בתצהיר המבקש רשות להגן. תצהיר זה הופך בדרך כלל להיות כתב הגנה. היתרון הוא שהנתבע מסר גרסה בתצהיר כבר בשלב ראשוני של ההליך (שלא כמו בהליך רגיל) ולכן ניתן יהיה לחקור את הנתבע על תצהירו במהלך בירור התביעה. תצהיר זה נותן לעו"ד המייצג יתרון משמעותי בניהול התביעה.


לסיכום, יתרונות הליך סדר דין מקוצר הינם בייעול ההליך הן מבחינת זמני התדיינות ועלויות כספיות ובנוסף יתרון משפטי משמעותי מול הנתבע, יתרון שיכול לתרום נכבדות להכרעה בתיק מבחינת התובע.


סוף דבר


המחוקק הבין שהביורוקרטיה המשפטית מרתיעה חלק גדול מהזכאים להסדיר את עניינם בבית המשפט ולכן קבע שמקרים מסוימים ובהתקיים תנאים מסוימים ראוי שההליך יתברר בצורה יעילה, נקודתית וקצרה יותר.


כמובן שרצוי להיוועץ בעורך דין הבקיא בתחום טרם פנייה להליך מסוג זה, אשר יוכל לוודא כי נסיבות התביעה אכן מתאימות להתברר כתביעה בסדר דין מקוצר. נציין כי הגשת תביעה שלא מתאימה להידון במסלול מקוצר, יכול שתמחק או תועבר להליך רגיל מה שיכול ויסרבל את המשך ניהול התיק ואף יכול שיביא לחיוב התובע בהוצאות הנתבע.


האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. בכל מקרה, השימוש באמור במאמר זה אינו יוצר יחסי עו"ד לקוח בדרך כלשהי, בין משרד עו"ד הרשקוביץ ובין המשתמש, משרד עו"ד גיא הרשקוביץ אינו אחראי בשום צורה ואופן לתוצאות השימוש במידע המובא באתר זה, כל עוד השימוש במידע נעשה שלא באמצעות משרד עו"ד גיא הרשקוביץ.


עודכן ב: 08/08/2013