בסדרת מאמרים זו נסקור את היבטי התביעה להסרת קיפוח המיעוט, נסביר באילו מקרים ניתן לתבוע בעילה זו, מהם הסעדים שניתן לקבל מביהמ"ש והיבטים דיוניים ומהותיים נוספים.
במקרים רבים, בעיקר בחברות קטנות ובינוניות, יש לבעלי מניות הרוב בחברה, שליטה מלאה על מידע הנוגע בחברה ועל הנעשה בה. בעלי מניות הרוב, שולטים למעשה על קניינו של בעל מניות המיעוט בחברה.
שליטה מלאה זו מקורה במניות השליטה המעניקות לבעלי מניות הרוב כוח בהצבעה באסיפת בעליות המניות הכללית ובמינוי דירקטורים ומנהלים מטעמם. לעיתים, בעלי מניות הרוב מנצלים כוח זה לרעה, עד כדי התעלמות ופגיעה בזכויותיהם של בעלי מניות המיעוט בחברה. על כן, בא המחוקק, חוקק חוקים וקבע סטנדרטים לפיהם על בעלי מניות הרוב לנהוג, כדי למנוע לרעה את ניצול כוחם.
תביעת בעילה של קיפוח המיעוט בחברה באה לעזרתם של בעלי מניות המיעוט, אשר ברוב המקרים, חשים כבולים בחברה ללא יכולת להשפיע ולשנות את מצבם, שכן כוח ההצבעה שלהם חלש והם אינם יכולים להכריע בסוגיות חשובות בחברה, כגון: מינויים בחברה, התקשרויות עסקיות, עניינים כספיים וכו', אשר לכל סוגיה שכזו יכולה להיות השלכה עקיפה על זכויותיהם בחברה באופן קריטי.
במה עוסקת תביעה בעילה של קיפוח המיעוט?
לרוב, תעסוק תביעה זו במעשיהם ומחדליהם של בעלי מניות הרוב, אשר מנהלים את ענייניה של החברה בניגוד לטובתה תוך הפרת חובת הנאמנות וחובת הזהירות שלהם, ותוך קיפוח המחזיק במניות מיעוט בחברה. תביעה זו עשויה לקום במקום שבו מתקבלות בחברה החלטות או נעשות פעולות הפוגעות בזכויותיהם המקוריות של מיעוט בעלי המניות בחברה.
חובות בעלי מניות הרוב והדירקטורים בחברה
החוק קובע כי לבעלי מניות הרוב קיימות חובות הנאמנות וההגינות בניהולם את החברה. סעיף זה נתון לפרשנות ביהמ"ש, אשר בדרך כלל, מפרש פרשנות מקלה ומרחיב את חובות בעלי מניות הרוב.
כמו כן, במצבים בהם בעלי מניות הרוב משמשים גם כדירקטורים וכנושאי משרה בחברה, חלות עליהם חובות מוגברות נוספות: חובות זהירות וחובות אמון כלפי החברה וכלפי בעלי המניות.
בית המשפט קבע כי חובת אמונים משמעותה כי הדירקטור חייב לפעול כאשר לנגד עיניו עומד האינטרס של החברה ולא אינטרס אישי שלו. על הדירקטור לפעול בתום-לב, בהגינות ולמען טובת הגשמת תפקידו. ביסוד חובה זו עומד כוחו של הדירקטור, אשר חברותו בדירקטוריון מעניקה לו שליטה על רכושו של אחר (החברה). כדי למנוע ניצול לרעה של כוחו של נושא המשרה בחברה, חויבו הדירקטורים לשמור על חובת האמונים כלפי החברה ובעלי מניותיה.
חובת אמונים זו עולה בחשיבותה ובמשמעותה על חובת תום-הלב (האובייקטיבית) המוטלת על כל אדם בבצעו פעולות משפטיות. נקבע כי אם מטרתו של עקרון תום-הלב הינה למנוע "אדם לאדם - זאב" ולהבטיח "אדם לאדם - אדם", הרי מטרתה של חובת האמונים להבטיח "אדם לאדם - מלאך".
דוגמאות לקיפוח המיעוט
הקיפוח פנים רבות לו, לעיתים מתוחכמות ולעיתים גבוליות ועל סף הרציונל העסקי. מגמת הפסיקה היא להגמיש קריטריונים ואמות מידה בעת שבוחנים את נסיבותיו של כל מקרה ומקרה על מנת לקבוע קיומו או אי קיומו של קיפוח.
להלן יובאו אירועים אחדים שבהם הכירה הפסיקה כדי קיפוח:
1. הסטת רווחים מהחברה לחברה אחרת שבשליטת בעלי השליטה בחברה- בעלי מניות השליטה הסיטו רווחים לטובת חברות אחרות שבשליטם, ולתובע לא היו מניות בהן. כך העמיסו בעלי השליטה על החברה הוצאות של חברות אחרות שהיו בשליטתם. כמו כן, הנתבעים שילמו דמי שכירות מופרזים לגופים שבבעלותם, אשר עלו באופן דרסטי ללא כל הסבר כלכלי סביר. ביהמ"ש ראה בכל אילו קיפוח של התובע והכיר בזכותו לסעד.
2. הברחת נכסים- בעלי מניות שליטה שהבריחו את נכסי החברה לחברה אחרת שהייתה בבעלותם, כגון העברת כספים שנתקבלו כתמורה לשירותי החברה אל חשבון בנק של חברה אחרת שהייתה בבעלותם.
3. העסקת בני משפחה של בעלי השליטה בחברה בתמורה בלתי סבירה בגובהה- ביהמ"ש השתכנע כי צרכי החברה אינם מצדיקים העסקה אינטנסיבית ויקרה של בני המשפחה.
4. משיכת כספים באופן חריג מקופת החברה ובסכומים גבוהים על ידי בעלי השליטה ותשלום שכר מופרז לבעל השליטה.
5. אי שיתופם של בעלי המניות בתהליך קבלת ההחלטות בחברה- ביהמ"ש הכיר כקיפוח בשלילת אינפורמציה ואי זימון לדיונים שונים. כמו כן, אי זימון לאסיפות כלליות בהן מתקבלות החלטות הרות גורל לגבי עתידה של החברה.
6. שלילת הזכות לעיין במסמכים הקשורים לקבלת החלטות באסיפה הכללית- ביהמ"ש קבע כי התובע לא קיבל מידע אודות עסקה חשובה שהייתה אמורה לבוא לאישור בעלי המניות באסיפה הכללית, ועל כן קופח.
7. ניהול כושל של החברה- ביהמ"ש הכיר כקיפוח בניהול כושל של החברה שגרם לפגיעה כלכלית בה.
מהם הסעדים העומדים לרשותו של בעל מניות המיעוט המקופח?
בחוק קבועה קשת רחבה של סוגי הסעד שביהמ"ש רשאי ליתן במקרי קיפוח המיעוט. החוק מעניק לביהמ"ש באופן ספציפי כמה סוגי סעד, ונוסף עליהם מעניק חופש לביהמ"ש ליתן סוגי סעד נוספים, ככל שיראה בעיניו.
להלן יובאו דוגמאות לסוגי סעדים שניתן לקבל מביהמ"ש לשם הסרת הקיפוח:
1. ביטול החלטות מקפחות- כאשר טענת הקיפוח מתייחסת להחלטה של בעל מניות שליטה בחברה או מי מטעמו, מוסמך ביהמ"ש לבטל את ההחלטה.
2. פיצויים- ביהמ"ש מוסמך לחייב את האחראים לקיפוח בתשלום פיצויים לבעלי המניות המקופחים, ואף בתשלום פיצויים לחברה עצמה אשר נגרמו לה נזקים עקב הפרת חובות.
3. זכות עיון במסמכי החברה- הזכות המוקנית לבעלי מניות לעיין במסמכי החברה הינה זכות מוגבלת. במקרה של קיפוח, ביהמ"ש יוכל להרחיב זכות זו.
4. מינוי חוקר כדי לבדוק חשדות לגבי פעולות לא תקינות של בעלי השליטה בחברה.
5. חיוב להעביר את מניות בעלי השליטה לבעל מניות הרוב- סעד קיצוני זה יגיע במקרים בהם ביהמ"ש ייווכח לדעת כי מעשי בעלי מניות השליטה כה חמורים עד כי אין הצדקה להשאיר את המניות בידיהם.
ועוד כהנה וכהנה סעדים.
סוף דבר
אם כן, החוק מקנה לבעל מניות המיעוט קשת רחבה של סעדים אשר יכולים לבוא לסיועו אם קופח. נראה, כי אל לו לבעל מניות המיעוט "להרים ידיים" כל אימת שסבור כי זכויותיו בחברה מקופחות. נציין, משרדנו מטפל בתביעות מסוג זה תוך הצלחה והסרת הקיפוח לעיתים באופן מיידי ומהיר, גם ללא ניהול הליכים ממושכים בביהמ"ש, וזאת על ידי שימוש בכלים משפטיים וטכניקות שונות המקנות לתובע יתרונות בניהול ההליך.
חשוב להיוועץ עם עו"ד בקיא בתחום ספציפי זה, כדי להביא לתוצאות מקסימליות שערכן הכספי עשוי להיות משמעותי ביותר לתובע, עד כדי קבלת השליטה בחברה לידיו.
האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. בכל מקרה, השימוש באמור במאמר זה אינו יוצר יחסי עו"ד לקוח בדרך כלשהי, בין משרד עו"ד הרשקוביץ ובין המשתמש, משרד עו"ד גיא הרשקוביץ אינו אחראי בשום צורה ואופן לתוצאות השימוש במידע המובא באתר זה, כל עוד השימוש במידע נעשה שלא באמצעות משרד עו"ד גיא הרשקוביץ.