טענת התישנות ו/או אי אחריות מצד הקבלן, וההתמודדות עימה

 

כידוע, דיני ההתיישנות קובעים, ככלל, התיישנות של 7 שנים. ובכל זאת, רוכש דירה מקבלן שנתקל בליקויי בניה ופונה בנושא לקבלן, זוכה, לא אחת, לתשובה כי "הקבלן אינו אחראי", בגלל התקופה שחלפה ממועד מסירת הדירה לרוכש, גם אם טרם עברו 7 השנים.

 

מדוע טוען כך הקבלן, והאם הצדק עימו?

 

הסיבה לכך היא, שחוק המכר (דירות), הרלוונטי, באופן טבעי, לעסקאות מסוג זה, קובע, במקרים מסוימים, תקופת "התיישנות" מקוצרת (אם לדייק, לשון החוק הספציפי דנה בתקופת בדק, המתחילה בעת מסירת הדירה לקונה, ושאחריה מתחילה תקופת האחריות).

 

כך למשל, תקופת הבדק עבור ליקוי במוצרי מסגרות ונגרות (לרבות אלומיניום ופלסטיק) ובעבור ריצוף וחיפוי פנים (לרבות שקיעות ושחיקה) הנה שנתיים, ואחריהן – שלוש שנות אחריות של הקבלן, ובסך הכל – 5 שנים, שאחריהן עשוי לטעון הקבלן שאינו אחראי.

 

אלא שהנ"ל אינו "סוף פסוק", ובאופן כללי – לא קוצרה תקופת האחריות ו/או ההתיישנות של הקבלן. ולמה שתקוצר? במה מותר הקבלן מכל בעל מקצוע אחר? אם כבר, ניתן לחשוב על סיבות להטיל דווקא אחריות מוגברת על הקבלן, למשל לאור שווי העסקה או החשיבות שבביצועה כראוי והנזק שעלול להיגרם במידה ולא.

 

ואכן, במקרים מסוימים דווקא הוארכה התקופה; כך למשל, תקופת הבדק בקשר עם נפילת חיפויי חוץ (האריחים החיצוניים) הנה 7 שנים, ובסך הכל יחד עם תקופת האחריות – 10 שנים.

 

וכן, אחד הסעיפים בחוק המכר (דירות) קובע, כי חוק זה "אינו גורע מזכויות הקונה או קונה המשנה הניתנות לו לפי כל דין."

 

כלומר, גם מקום שבו תקופת הבדק והאחריות של הקבלן, לפי חוק המכר (דירות), קצרה ביחס לתקופת ההתיישנות של 7 שנים, חל הדבר רק על עילות לפי חוק זה (כלומר – טענת אי התאמה, שהיתרון בה, אגב, הוא בהעברת נטל ההוכחה על הקבלן, בתקופת הבדק).

טענות אחרות, כגון חוזיות או נזיקיות, אינן מושפעות מהשינוי שבחוק המכר.

 

גם בית המשפט פסק כך, כשקבע כי תקופת האחריות אין משמעה תקופת ההתיישנות. אם התביעה כלל אינה נסמכת על הוראות חוק המכר דירות, אזי לא חלות המגבלות השונות הקבועות בחוק, לרבות לעניין סוגיית ההתיישנות.

 

בנוסף, לעתים דווקא יסכים הקבלן לנסות לתקן את הנזק. מעשה כזה מצד הקבלן, מבלי שהעלה הוא את טענת ההתיישנות, יכול להיחשב להודאה שלו בקיום זכות בעל הדירה, אשר לפי החוק, תחל ספירת תקופת ההתיישנות אחריו.

 

לסיכום:

 

הן על פי החוק והן מכוח פסיקת בית המשפט, תקופת ההתיישנות במקרה של תביעה נגד קבלן אינה קצרה יותר מאשר בתביעות אחרות (במקרים מסוימים התלוים באופי הנזק ובקשר עם טענת אי התאמה, תקופת הבדק והאחריות קצרות יותר).

 

אם נתקלתם בנזק שמקורו, לדעתכם, בליקויי בניה מצד הקבלן, וזה טוען לאי אחריות עקב הזמן שעבר ממועד מסירת הדירה, מומלץ להתיעץ בנושא עם עורך דין, הבקיא בנושאים הללו.

 

האמור לעיל כתוב בלשון זכר, אך מתייחס לשני המינים.

 

כל זכויות היוצרים והקניין הרוחני המופיעים באתר זה שמורות לרבות, הטקסטים, התיאורים, עיצוב האתר, התמונות, וכל חומר אחר הכלולים בו, אם לא נאמר מפורשות אחרת, שמורים למשרד עורכי דין הרשקוביץ ושות' בלבד. אין להעתיק להפיץ, לשכפל, למכור, לפרסם, לשדר או לעשות כל שימוש מסחרי כלשהו בכל או בחלק מתכניו של האתר וכל דבר אחר המוצג באתר אלא אם ניתנה רשות במסמך לכך בכתב ומראש ממשרד עורכי דין הרשקוביץ ושות'©

 

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. בכל מקרה, השימוש באמור במאמר זה אינו יוצר יחסי עו"ד לקוח בדרך כלשהי, בין משרד עו"ד הרשקוביץ ובין המשתמש, משרד עו"ד גיא הרשקוביץ אינו אחראי בשום צורה ואופן לתוצאות השימוש במידע המובא באתר זה, כל עוד השימוש במידע נעשה שלא באמצעות משרד עו"ד גיא הרשקוביץ.


עודכן ב: 16/02/2014