כידוע נכסי נדל"ן בישראל הינם השקעה מעודפת על הציבור.

 

לכאורה מדובר בהשקעה די בטוחה(מחירי הדירות במגמת עליה, ביקוש הדירות להשכרה ודמי השכירות גבוהים), אולם לא הכול "ורד" עבור משכירי הדירה.

 

בעשור האחרון קיימים מקרים רבים בהם שוכרי הדירה מסרבים להתפנות מהדירה בסיום חוזה השכירות .

 

מנגד המשכירים מוצאים את עצמם מול "שוקת שבורה" ואובדי עצות, כאשר לצידם, הליכים מסורבלים וארוכים בבתי משפט. במאמר זה אעלה על הכתב את הפתרון היעיל ביותר לפינוי המושכר בנכס.

 

הבעייתיות

 

עקב הסרבול בהליכי המשפט, משך הזמן הארוך בפניה לערכאות והפסד ממוני עצום אשר נגרם כתוצאה מכך, תרם להרבה מקרים בהם

משכירים נקטו בדרך של עשיית דין עצמי ופינוי השוכר בכוח.

 

האם זהו הפתרון החוקי?

 

למרות שקיים סעיף בחוק המקרקעין אשר מתיר פינוי בכוח סביר של פולשים לנכס, ההמלצה היא שעדיף לא לנהוג כך. זאת מכוון שבבתי המשפט החוק נתון לפרשנויות שונות, לדוגמה: מהו כוח סביר שניתן להפעיל? מיהו נחשב פולש ?

 

קיימים לא מעט מקרים בפסיקה ולפיהם בתי משפט פסקו דווקא פיצויים לשוכר, וזאת מכוון שהוא פונה שלא כדין או בכוח לא סביר ע"י המשכיר ולמרות "חוסר הצדק" יצא שכרו של המשכיר בהפסדו.

 

האם הכנסת סעיף בחוזה יכולה לסייע לנו?

 

עד היום ניתן לראות בחוזיי שכירות רבים סעיף אשר אומר "במקרה שהשוכר יפר סעיף יסודי מסעיפי חוזה זה ו/או כל סעיף אחר מסעיפי חוזה זה, או יחדל לשלם דמי שכירות ו/או כל תשלום שמחויב לפי חוזה זה, יהא רשאי המשכיר לפנותו ואף לפנות את מטלטליו….".

 

כאן המקום לציין, כי סעיף זה נתון לפרשנויות. בית המשפט יכול ויראה בסעיף שכזה כסותר את הוראת חוק המקרקעין(סעיף 18). במקרה כזה, בית המשפט יכול לדחות את הטענה שהפינוי בכוח בוצע על סמך הוראה בחוזה השכירות שמקנה למשכיר לפנות את השוכר על כן מומלץ אף אם קיים סעיף בחוזה השכירות אשר מאפשר פינוי בכוח ע"י המשכיר לא לנהוג כך.

 

תביעה מסורבלת וארוכה האומנם?

 

עד שנת 2008 הברירה היחידה ביד המשכירים הייתה בפנייה לערכאות משפטיות במסלול רגיל.

 

הבעייתיות במסלול רגיל הייתה, שכאשר פונים לבית משפט צרכים במסגרת תביעה אחת לכלול את כל הסעדים שבגינם רוצים לתבוע (אלא אם כן התקבל אישור מבית המשפט לפיצול סעדים), כלומר במצב של אי פינוי מושכר קיימים לא מעט עילות שבגינם ניתן לתבוע דוגמה: הפרת הסכם, הפסדי כספי שכירות, פינוי הנכס ועוד..

 

ולכן בעבר ההליך היה ארוך ומסורבל, זאת מכוון שכלל כמה וכמה סעדים ועד אשר לא מתבררים כל הסעדים לא ניתן פסק דין .

לא אבדה תקוותנו -– הפתרון

 

בשנת 2008, המחוקק בשמו לב שאין מבחינה חוקית מענה ראוי למשכירי הנכסים וגרוע מכך מצב זה גורם למשכירים רבים לעשות דין לעצמם ולפנות את השוכרים בכוח, הבין כי, יש צורך בפתרון יעיל ומהיר, שכן כל חודש שממשיכים השוכרים לשהות במושכר בלא לשלם דמי

שכירות מגדיל את הנזק,

 

תיקון מספר 2 לתקנות סדר הדין האזרחי. מעתה ישנו מסלול חדש, תביעה לפינוי המושכר בהליך מזורז.

 

ניתן יהא להגיש תביעה במסלול זה ומרגע הגשת התביעה השוכר חייב להגיש כתב הגנה תוך 30 יום ובית המשפט מחויב לקבוע תאריך לדיון תוך 30 יום נוספים מכתב ההגנה האחרון.

 

בנוסף אין צורך לתבוע במסלול זה את כל הסעדים האפשריים באותו הליך. ניתן לתבוע את פינוי המושכר בלבד ולקבל פסק דין בעניין פינוי המושכר בלבד, ובעתיד(בכפוף לדיני ההתיישנות) לתבוע על הנזקים שנגרמו או שיגרמו .

 

עינכם הרואות, ישנו פתרון יעיל מהיר, ולא פחות חשוב, חוסך הוצאות עצומות בגין ניהולי הליכי משפט, וזמן יקר.

 

לסיכום, מומלץ בכל בעיה משפטית ובפרט במצב שבו מבקשים לפנות שוכר מנכס לפנות לעו"ד בקיא בתחום אשר יסייע בידכם להתמודד עם בעיה זו.וכמובן לא לעשות דין עצמי.

 

אין באמור לעיל כדי להוות ייעוץ משפטי, חוות דעת או תחליף לייעוץ משפטי אצל עו"ד, האמור לעיל אינו אלא תיאור כללי בלבד ולא מחייב של הנושאים. בכל מקרה ספציפי מומלץ לפנות לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין.

 

כל זכויות היוצרים והקניין הרוחני המופיעים באתר זה שמורות לרבות, הטקסטים, התיאורים, עיצוב האתר, התמונות, וכל חומר אחר הכלולים בו, אם לא נאמר מפורשות אחרת, שמורים למשרד עורכי דין הרשקוביץ ושות' בלבד. אין להעתיק להפיץ, לשכפל, למכור, לפרסם, לשדר או לעשות כל שימוש מסחרי כלשהו בכל או בחלק מתכניו של האתר וכל דבר אחר המוצג באתר אלא אם ניתנה רשות במסמך לכך בכתב ומראש ממשרד עורכי דין הרשקוביץ ושות'©

 

האמור במאמר אינו מובא כתחליף לקבלת יעוץ משפטי של עורך דין והוא מהווה מידע כללי בלבד, אשר אינו מהווה ייעוץ משפטי מחייב ואין להסתמך עליו בכל צורה שהיא. כל פעולה שנעשית ע"פ המידע והפרטים האמורים במאמר זה הינה על אחריות המשתמש בלבד. בכל מקרה ספציפי יש להיעזר בבעל מקצוע המתמצא בתחום. בכל מקרה, השימוש באמור במאמר זה אינו יוצר יחסי עו"ד לקוח בדרך כלשהי, בין משרד עו"ד הרשקוביץ ובין המשתמש, משרד עו"ד גיא הרשקוביץ אינו אחראי בשום צורה ואופן לתוצאות השימוש במידע המובא באתר זה, כל עוד השימוש במידע נעשה שלא באמצעות משרד עו"ד גיא הרשקוביץ.