בתביעה ייצוגית בתחום התרופות בדרך כלל הוגה הרעיון הוא עורך הדין. אולם בשלב זה נדרשת זהירות ותום לב, שכן לאחרונה דחה שופט מבית המשפט המחוזי בתל אביב תביעה ייצוגית, בשל חוסר תום לב של התובע הייצוגי ועורך דינו ונקבע, כי עורך הדין רשאי לאתר מי שכבר השתמש במוצר וקיימת לו עילה, אך אינו רשאי ליזום את הפעולה שתיצור את העילה.


מהי חוות דעת בתביעה ייצוגית?


נדרשת בדיקה של כל המאמרים והמחקרים שהתייחסו לתופעות הלוואי של התרופה בשנים האחרונות, וכן את העלון לצרכן והעלון לרופא כדי לאתר את ההטעיה שהיתה, אם אכן היתה, או אי גילוי מלא של המידע לצרכן באשר לסיכונים של תופעות הלוואי.


יש להיעזר במומחה לתרופות, רוקח או ביוכימאי וכן בחוות דעת רפואית בתחום של תופעות הלוואי (התוצאה) ורצוי גם בתחום הרפואי שהינו הגורם לתופעות הלוואי, כך לדוגמא בתיק אזרחי אוחנה נ' מרק בע"מ הוגשו שלוש תביעות ייצוגיות שאוחדו, הראשונה הוגשה על ידי הח"מ לגבי תרופה בשם "ויוקס", אותה צרכו בגין כאבים קשים וכאבים ראומטיים והתברר כי התרופה גורמת להתקפי לב. חוות דעת בתחום כלי הדם הוגשה כדי להוכיח מהו הגורם להתקף הלב (קרישיות יתר) וכן חוות דעת קרדיולוג שיקבע את הקשר הסיבתי בין התרופה להתקף הלב (תופעת הלוואי של התרופה).


לגבי תרופה בשם "אלטרוקסין", שאותה נטלו בעיקר נשים, שסבלו מתת או יתר פעילות של בלוטת התריס, הוגשו תוך מספר ימים שש תביעות ייצוגיות שאוחדו לתיק בבית משפט מחוזי מרכז- פלג ואח' נ' פריגו ישראל פרמצבטיקה בע"מ, אחת מהן על ידי הח"מ, בחלקן צורפו חוות דעת של רופאים פנימיים ואנדוקרינולוגים. העילה בתביעות אלה הינה, הטעיה של יצרני התרופה לגבי שינוי הפורמולה, שגרמה לשינוי בספיגת התרופה אצל צרכנים רבים ובשל כך גם לתופעות של חוסר איזון בהורמון.


לאחר הגשת הבקשה הכוללת תצהיר של התובעים הייצוגיים מגישה חברת התרופות תגובה שנתמכת בתצהיר ובחוות דעת מומחים, ולתובע הייצוגי זכות להגיש תשובה לתגובה.


פשרה בשלב מוקדם


הבעיה בניהול תביעה ייצוגית נגד חברת תרופות, הינה התמשכות ההליך וחוסר האיזון בין התובע חסר האמצעים לבין הנתבעת עתירת ההון, כך בפרשת אוחנה נ' מרק הוגשה הבקשה בספטמבר 2004 ורק לאחרונה הושגה פשרה בסך 19 מיליון שקלים.


על בא כוח התובע הייצוגי ליזום מהלך של פשרה לאחר שהוגשה התגובה לבקשה, תוך ניצול נקודות החולשה של הנתבעת, כך לדוגמא: בתביעה ייצוגית שהוגשה על ידי הח"מ בבית המשפט המחוזי בתל אביב, הושגה פשרה לאחר שהתברר כי האמור בתגובת הנתבעת, כי בעלון לצרכן הוספו תופעות לוואי אינו נכון, שכן בא כוח התובע הצליח להוכיח כי עלון כזה לא צורף לתרופה במועד הגשת התביעה.


רוב התביעות מסתיימות בפשרות, מבלי שהנתבעת מודה בהטעיה וזאת על בסיס מספר נוטלי התרופה בארץ במכפלה של סכום נמוך מאוד בדרך כלל, שמשקף את הפגיעה באוטונומיה של כל אחד ממשתמשי התרופה. כך לדוגמא: בפרשת תרופת ה"אבנדיה" התברר כי מספר נוטלי התרופה בתקופת ההטעיה היו 60 אלף לפי 200 שקלים פיצוי לכל אחד, הסתכמה הפשרה בסך כ- 12 מיליון שקלים. אין ספק שפיצוי זה הינו מזערי, אך הוא מיועד רק לאלה שלא נגרם להם נזק פיזי, האחרונים יכולים לתבוע בתביעות פרטניות, כאשר הקושי בהן הינו הוכחת הקשר הסיבתי, שאותו אין צורך להוכיח בתביעה הייצוגית שמתבססת בדרך כלל על פגיעה באוטונומיה.

 

גם בתיק בעניין עזבון המנוח ראבי ז"ל נ' "תנובה" נפסק לכל אחד מהצרכנים של החלב שחשו תחושת גועל 250 שקלים ובסך הכל 38.5 מיליון שקל, וזאת לאחר התדיינות שנמשכה כ-16 שנים. כשהתיק הסתיים בדיון נוסף.

 

הקושי בניהול תובענות ייצוגיות נגד חברות תרופות הוחמר לאחרונה בעקבות ערעור אזרחי בתיק סלומון נגד גורי, בו נדרשה הוכחת נזק אובייקטיבית של פגיעה ברגשות ותחושה לא נוחה במסגרת אב הנזק של פגיעה באוטונומיה, שמהווה את הבסיס הנפוץ ביותר בתביעות ייצוגיות.

 

לפני אישור הפשרה על ידי בית המשפט, בהתאם לסעיף 18(ד) לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו – 2006 רשאי אדם הנמנה על הקבוצה שבשמה הוגשה הבקשה, וכן היועץ המשפטי לממשלה להגיש התנגדות לפשרה. בתביעה ייצוגית בתיק גילמן נגד ג'ונסון דחתה השופטת פלפל את התנגדות היועץ המשפטי לממשלה בהתבסס על סעיף 24 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו – 2006 לפיו " פסק הדין אינו יוצר מעשה בית דין לגבי מי שאינו חבר בקבוצה". לכן, במסגרת התובענה יש להגדיר קבוצה הומוגנית, שהנזק שלה אחיד.


אישור הפשרה על ידי בית המשפט


בית המשפט מתייחס לסבירות הפשרה וכן את הגמול לתובע הייצוגי ואת שכר טרחת עורך הדין בהתאם לסעיף 23 לחוק תובענות ייצוגיות תשס"ו – 2006, לאחר מתן אישור בית המשפט לפשרה על בא כוח הצדדים לטפל בניהול הקרן בפיקוח בית המשפט, ובמסגרת הפשרה נקבע לעורך הדין שכר טרחה מיוחד לצורך זה.