האם פגם צורני בצוואה יכול להביא לפסילתה?

לשאלה זו השפעה מכרעת על חלוקת העיזבון בין יורשים. צוואה שתיפסל בשל פגם צורני לא תקוים ותחתה יינתן צו ירושה או שיינתן תוקף לצוואה קודמת.

עיקרון על בדיני ירושה הנו כיבוד רצון המת, אולם עיקרון זה נסוג במקרה, שבו קיים פגם צורני בצוואה היורד לשורשו של עניין.

לנוכח האמור, חשיבות רבה לאופן ולדיוק שבו יש לערוך צוואה תוך הקפדה על כל הפרטים הצורניים והמהותיים בצוואה. חוסר תשומת לב לאחד הפרטיים הטכניים, הצורניים והמהותיים עלול להוביל להתדיינויות מיותרות ויקרות במשך שנים רבות בערכאות המשפטיות השונות, וחלילה להביא לפסלותה של צוואה תוך עגמת נפש רבה למי מהיורשים.

בית המשפט קבע כי צוואה שמתקיימות בה כל הדרישות הצורניות על פי הדין, עומדת לה חזקת כשרותה, והנטל להוכיח את בטלותה מוטל על המתנגדים לקיומה. אולם, כאשר הצוואה נגועה בפגמים, אין המשמעות ביטול אוטומטי של הצוואה, אלא שהנטל להוכחת הצוואה יעבור לכתפי התובע, המבקש לקיים את הצוואה.

לא פעם נבחנה בבית המשפט השאלה האם העובדה כי המנוח לא חתם על כל עמוד מעמודי הצוואה פוסלת את הצוואה. נפסק כי אין צורך שהמצווה או העדים לצוואה יחתמו כל עמוד ועמוד, אולם חתימה על כל עמוד בנפרד תימנע התנגדויות לצוואה בטענה שעמודים מסוימים אינם שייכים לצוואה.

האם העובדה כי לא נרשם בצוואה כי הצוואה הוקראה בפני המנוח הנה פגם צורני הפוסל את הצוואה ? במקרה מסויים פסק בית המשפט כי הצוואה משקפת את רצונו החופשי והאמיתי של המצווה, ולפיכך, אפילו נפל פגם בכך שלא נרשם על פני הצוואה כי זו הוקראה למצווה, הרי שפגם זה הנו צורני, לא מהותי וניתן לריפוי לפי סעיף 25 לחוק הירושה.

ההלכה המשפטית היא שאם צוואה, אשר על פניה נתמלאו בה כל הדרישות הצורניות חזקה שהיא תקפה, ועל הטוען לפסלותה – עליו הראיה

לעומת זאת, אם הצוואה פגומה בפגם זה או אחר, חובת הראיה מתהפכת, ועל הטוען לקיומה, נטל ההוכחה שאמנם לפנינו צוואה שאין ספק באמיתותה, כולל החובה להוכיח את צלילות דעתו של המצווה ושלא הופעלה על המצווה השפעה בלתי הוגנת.

עיקרון נוסף בהכשרת צוואה הוא האם המצווה הבין בטיבה של צוואה. מבחן זה נמדד לפי מספר מרכיבים: ראשית, מודעות המצווה לעובדה שהוא ערך צוואה. שנית, ידיעתו בדבר היקף רכושו ויורשיו. שלישית, מודעתו של המצווה באשר לתוצאות עשיית הצוואה על יורשיו. רביעית, על המצווה להיות בדעה צלולה ולפרש נכונה את המציאות הסובבת אותו, כאשר דעתו משוחררת מלחצי נפש חולניים ומחשבות שווא.

האם נוכחות של נהנה לפי הצוואה במעמד חתימת הצוואה פוסלת את הצוואה?

סעיף 35 לחוק הירושה קובע כי הוראת צוואה פרט לצוואה בעל פה, המזכה את מי שערך אותה, או היה עד לעשייתה, או לקח באופן אחר חלק בעריכתה, הוראות צוואה המזכה בן זוגו של אחד מאלה – בטלה. בית המשפט פסק כי הבחינה אם נטל הנהנה חלק בעריכת הצוואה, צריך שתיעשה ביחס לכל מקרה ונסיבותיו, ונוכח מידת האינטנסיביות והחומרה של מעורבות הנהנה בעריכת הצוואה.

במקרה של הקראת צוואה הדדית כאשר שני המצווים מצויים באותו מעמד קבע בית המשפט כי העובדה שהתובעת נכחה בעת הקראת הצוואה אינה הופכת אותה, למי שנטלה חלק בעריכתה של הצוואה. עצם הנוכחות אינה בהכרח מעידה על התערבות בנוסח הצוואה. בית המשפט פסק כי עריכה כמשמעותה בסעיף 35 לחוק הירושה, אינה אלא הכנתו הטכנית של המסמך ובפרט ניסוחה המילולי של לשונו, על מנת שהמצווה יוכל לעשותו לצוואתו.

אין לשון עריכה נופלת על מי שלא הייתה לו יד בהכנת המסמך. מבחן השכל הישר מחייב, כי העובדה שגם המנוח וגם האלמנה ישבו יחד בעד הקראת הצוואות והחתימה עליהן – אין בה כדי להעיד על לקיחת חלק בעריכת הצוואה. עוד נפסק כי אין מניעה ששני בני אדם יעשו צוואות האחד לטובת חברו, ובעיקר מקובל הדבר בין בני זוג וגם עצם הנוכחות של האלמנה בחדר (ולא בתור עד לצוואה במשמעות הדין), אין בה, בנסיבות העניין, משום לקיחת חלק בעריכת הצוואה. הדבר תלוי בנסיבות האופפות את הנוכחות בכל מקרה ומקרה.

עוד נפסק כי כאשר המנוח ואלמנתו ערכו צוואות הדדיות (אמנם בשני מסמכים נפרדים), אין בכך כדי להצביע על לקיחת חלק בעריכת הצוואה, גם כאשר המנוח והאלמנה, על פי עדות אלמנת המנוח, נכחה בחדר פיזית יחד עם עורך הדין שערך את הצוואה.

בסופו של יום, ההכרעה בתיק עיזבון, האם הצוואה כשירה או פסולה, תיקבע עפ"י העובדות של כל מקרה ומקרה בפריזמה של ההלכות המשפטיות בדיני ירושה וצוואה.

אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי, אלא תיאור תמציתי של ההלכות הנוהגות בבית המשפט בתחום דיני הירושה והצוואה.