דחיית תביעת שיבוב בנזיקין עקב נזקי הצפה בבית פרטי

בעניין:

איילון בע"מ - חברה לבטוח
התובעת

נ ג ד

1 . ג.ש.מ קירור חשמל בע"מ

2 . ישפאר הום טק בע"מ
הנתבעים
 

 

 

פסק דין

 

 

התביעה שבפני הינה תביעת שיבוב שהגישה התובעת בגין תגמולי ביטוח ששילמה למבוטחיה בעקבות נזקי מים שנגרמו ביום 27.7.03 בבית המבוטח על ידה ברח' בנימין מטודלה בתל אביב.

 

לטענת התובעת מקור הנזק הינו בכשל במסנן מים הקרים למקרר מסוג ג'נרל אלקטריק שבבית המבוטחים , אשר כתוצאה ממנו פרצו מים הציפו את מפלס הכניסה לבית וזרמו למרתף.

 

לציין כי בעת האירוע שהו המבוטחים בטיול ארוך בארה"ב ונזק התגלה בעקבות תלונת השכנים על נזילה בקיר המרתף המשותף. סוכן הבטוח שהוזעק על ידי המבוטחים נכנס לבית גילה את הנזילה והזמין את השמאי מר אלון ששון.

 

התביעה הוגשה כנגד הנתבעת 1 כמי שנותנת ונתנה שירות למקרר בכל התקופה עובר לאירוע וכנגד הנתבעת 2 כמי שבחרה בנתבעת 1 כנותן השירות הבלעדי ואף מעבירה את טכנאיה קורסים מעת לעת.

 

 

הנתבעות דחו את התביעה בטענה כי לא הותקן על ידן מסנן-פילטר מהתוצרת של המסנן שהוצג על ידי התובעת ואשר לטענתה גרם להצפה שכן היא רוכשת את המסננים ממקור אחד בלבד וזה אינו מספק מסננים מסוג YEUCHERNG הוא המסנן שהוצג על ידי שמאי התובעת כמי שנפל בו הפגם.

 

עוד טוענות הנתבעות כי מקום בו ניטען כי הפגם הינו בייצור היה מקום לתבוע את היצרן ולא את הנתבעת 1.

 

אשר לנתבעת 2 זו דוחה אחריותה מכל וכל שכן לא היא זו אשר ייבאה את המקרר.

 

 

אתחיל דווקא בנתבעת 2 שכן לטעמי כבר בשלב זה דין התביעה כנגדה להדחות.

 

אין מחלוקת כי הנתבעת 2 לא ייבאה את המקרר שכן זה הובא על ידי המבוטח בייבוא אישי לאחר שקנה אותו בגרמניה וקיבל תעודת אחריות מסוכן בהולנד.

 

הניסיון לכפות על הנתבעת 2 אחריות במקרה כגון זה בו היא מפנה את המבוטח לנותן השירות עימו היא עובדת הינו ניסיון של מציאת כיס עמוק שלא צלח לטעמי. העובדה כי הנתבעת 2 מתדרכת את טכנאי הנתבעת 1 אינה הופכת אותה כפועל יוצא מכך לאחראית על פעולותיהם, גם מקום בו הוכח כי התרשלו, וכאחראית באחריות ישירה או שילוחית למעשיהם ו/או מחדליהם ומוטב היה כי לא הייתה מוגשת התביעה כנגדה.

 

לפיכך כבר בשלב זה אני קובעת כי דין התביעה כנגד הנתבעת 2 להדחות.

 

 

לפיכך נותרה בפני השאלה האם הוכחה התביעה כנגד הנתבעת 1.

 

 

אין מחלוקת כי הנתבעת 1 הינה נותן השירות למקרר בבית המבוטח וכי ביום 23.5.02 החליף טכנאי של הנתבעת 1 את הפילטר במקרר ואילו הנזק נתגלה בסוף יולי 03 דהיינו 14.5 חודשים מאז ההחלפה . עוד לציין כי המבוטח העיד כי הוא יודע ומקפיד בד"כ להחליף מסנן כל שנה.

 

השאלה העיקרית העומדת לדיון לטעמי הינה האם מקור הנזק הינו בעבודה והתקנה לקויים שאז יש להפנות את האצבע המאשימה אל הנתבעת 1 או האם עסקינן בפגם בייצור ואז יש לבדוק האם יכולה הייתה הנתבעת 1 בהנחה כי התקינה את המסנן נשוא כתב התביעה לצפות את אותו פגם וכן השאלה על מי נטל ההוכחה במקרה דנן.

 

 

ואתחיל ראשית בשאלת נטל ההוכחה.

 

טוענת בפני התובעת בסיכומיה כי יש להחיל במקרה דנן הן את סעיף 38 והן את סעיף 41 לפקודת הנזיקין ולפיכך עובר הנטל על הנתבעת 1 להוכיח כי לא התרשלה.

 

דא עקא איני סבורה כי במקרה דנן חלים הסעיפים הנ"ל.

 

אשר לסעיף 38 הדן בדבר המסוכן כבר מן הציטוט שהובא על ידי ב"כ התובעת מע"א 241/89 ישראליפט (שירותים) נ.רחל הינדלי ואח' עולה ברור כי אין במקרה שבפנינו חל הכלל שכן כאמור שם תנאי להחלת החזקה שבסעיף 38 לפקודה הוא כי הנתבע ידע ו/או חייב היה לדעת על הסיכון הטמון בדבר שבחזקתו והיה צריך לצפות שיכול הדבר לגרום אם יבוא עימו במגע מי שאינו מודע לאופיו המסוכן. לציין כי שם עסקינן היה במעלית ולא בפילטר למקרר.

 

לפיכך איני סבורה כי יש להקיש גזרה שווה ולקבוע כי בענייננו יש לראות במסנן דבר מסוכן עליו חלים הוראות סעיף 38 המעביר את הנטל לפתחה של הנתבעת.

 

 

אשר לסעיף 41 לפקודה גם לעניין זה נקבעו מסמרות בהלכת ישראליפט.

 

מקריאת סעיף 41 עולה כי תחולתו מותנית בשלושה תנאים מצטברים :

 

א. לתובעת לא הייתה כל ידיעה ו/או היכולת לדעת מהן הנסיבות שהביאו לנזק.

ב. הנזק נגרם על ידי נכס שלנתבע הייתה שליטה מלאה עליו.

ג. נראה לבית המשפט כי נסיבות האירוע שגרמו לנזק מתיישבות יותר עם המסקנה כי הנתבע לא נקט זהירות סבירה מאשר עם המסקנה כי נקט זהירות סבירה.

 

 

אשר לתנאי הידיעה ההצפה נגרמה כתוצאה מפגם במסנן והמבוטח כאדם סביר לא יכול היה לדעת מהן הנסיבות שגרמו לו.

 

 

אשר לתנאי בשליטה : אמנם בפסק דין זה אומצה ההלכה כי גם אם השליטה לא הייתה רצופה או בלעדית וכפי שאומר שם כב' השופט מצא "תנאי השליטה עשוי לכאורה להתקיים גם שהנתבע אינו בעל החזקה הבלעדית בנכס, כך עשוי הוא להתקיים גם מקום בו החזיק הנתבע בנכס בעבר (למשל במועד הרלוונטי להתרשלות) אך חדל מלהחזיק בו לפני התרחשות המאורע שגרם לנזק"

 

 

אולם לא דיי בסמיכות הזמנים בלבד, אשר במקרה שלפנינו עומדת בסימן שאלה בשים לב לפרק הזמן של 14.5 חודשים שחלפו מעת התקנת המסנן על ידי טכנאי הנתבעת 1, אלא על התובעת מוטל הנטל להוכיח באמצעות חוות דעת של מומחה את הקשר הסיבתי והעובדתי שבין החזקה והתוצאה.

 

לטעמי לא עמדה התובעת בנטל זה שכן ראיותיה נסמכות על שניים: עדות המבוטח כי ההחלפה האחרונה בוצעה ביום 23.5.02 וחוות דעת השמאי כי מצא שמקור ההצפה הינו במסנן. בשני אלה לכשעצמם וללא חוות דעת של מומחה לכשלים לא הוכח בפני על פי מאזן ההסתברויות כי הנתבעת 1 הייתה בעלת היכולת הטובה ביותר למנוע את הנזק ולפיכך לא קם בענייננו מבחן השליטה.

 

גם התנאי השלישי לא הוכח בהעדר חוות דעת שכזו שהיה בה כדי להקים את הקשר הסיבתי והעובדתי שבין מקור ההצפה להתנהגותה הרשלנית של הנתבעת 1.

 

 

מכאן המסקנה הינה כי נטל ההוכחה נשאר לפתחה של התובעת להוכיח כי ההצפה נגרמה בשל רשלנות הנתבעת 1 ו/או מי מעובדיה.

 

אין מחלוקת לטעמי כי על הנתבעת 1 מוטלת חובת הזהירות הן המושגית והן הקונקרטית כלפי מבוטח התובעת דא עקא שעלינו לבחון אם הפרה נתבעת 1 חובת זהירות זו.

 

לעניין זה שני תרחישים.

 

האחד היה ובית המשפט יקבל הטענה כי הפילטר שהוצג בפני הנתבעת לא הותקן על ידה מאחר ואין היא נוהגת להתקין פילטרים שכאלה ואינה רוכשת אותם כלל . לעניין זה לא שוכנעתי כי הנתבעת הרימה את הנטל המוטל עליה באמצעות העד מטעמה ומשנמנעה מלהעיד את הטכנאי שהתקין את הפילטר

 

למרות שהלה אינו עובד אצלה מזה 4 שנים וכן לא הציגה מסמכי רכישה לתקופה הרלוונטית ולפיכך אין בידי לקבוע באופן חד משמעי כי הפילטר שכשל לא הותקן על ידי אותו טכנאי מטעם הנתבעת אשר אין ספק כי היא אחראית למעשיו מכוח אחריותה השילוחית.

 

 

ומכאן השאלה השנייה- האם נבע הכשל כתוצאה מהתקנה לקויה או בשל כשל ו/או פגם בייצור שאז השאלה הינה האם יכולה הייתה הנתבעת 1 לצפות פגם שכזה.

 

לעניין זה לא עמדה התובעת בנטל ההוכחה וזאת בשל העדר חוות דעת של מומחה לחקר הכשל אשר על פיה ניתן היה ללמוד האם היה כשל, מה היה אופיו והאם ניתן היה לצפותו. לא די לה לתובעת במסקנה אליה מבקש בא כוחה להגיע כי מקום שקבע השמאי שאינו מומחה לחקר הכשל, כי מקור הנזק הינו בפילטר הרי שדי בכך כדי ליצור את הקשר הסיבתי והביא למסקנה כי הגורם היחיד הינו התקנה ו/או תחזוקה לקויה שכן לא הוכח ,אף לא באמצעות השמאי כי נתגלתה התקנה לקויה מה גם שעסקינן בהתקנה שבוצעה 14.5 חדשים קודם לאירוע ועד אותה עת לא נתגלה כל פגם בה.

 

 

54678313העולה מן האמור לעיל הינו כי התובעת לא הוכיחה בפני באמצעות העדויות מטעמה, קרי המבוטח וחוות דעת השמאי בלבד כי במקרה דנן התרשלה הנתבעת 1 והפרה בהתנהגותה את חובת הזהירות המוטלת עליה. ומשנותר הנטל על כתפי התובעת להוכיח כי הנתבעת התרשלה בהתקנה ו/או בתחזוקה ו/או כי היה עליה לצפות שהמסנן שהותקן פגום באופן שייגרם בו כשל בחלוף זמן כה רב מאז התקנתו ונטל זה לא הורם לטעמי על פי מאזן ההסתברויות אין לי אלא לקבוע כי דין התביעה כנגד הנתבעת 1 להדחות.

 

 

התוצאה מכל המקובץ לעיל הינו כי אני דוחה את תביעת התובעת כנגד הנתבעות

 

54678313התובעת תשא בשכ"ט עו"ד הנתבעות בסך של 7000 ₪ בצרוף מע"מ

 

 

ניתן היום 29.7.08 בהעדר הצדדים המזכירות תמציא העתק פסק הדין לצדדים

 

 

 

 

 

עודכן ב: 13/09/2010