ירושה בישראל: מידע בסיסי לבני גיל הזהב

מעבר מ"הורים" ל"בני גיל הזהב", מביא עימו את הרצון לקבוע מה ייעשה עם רכושך עם עזיבתך את העולם- בכך מטפל חוק הירושה. במאמר זה אנסה ליתן בידי הקורא כלים להחליט- האם הוא מבקש לחלק את רכושו בדרך שמחייבת נקיטת הליך על ידו או שמא הוא מסתפק בחלוקה על פי הוראות החוק.

חוק הירושה קובע כי הירושה תהיה על פי דין, כל עוד לא נקבעה דרך אחרת בצוואה, ירושה כזו הינה על פי כלל ה"פרנטלות"- דהיינו לפי הורים (PARENTS) וקובע מנגנון ירושה לפי קרבה למוריש.

תחילה, לפי חוק הירושה, יורשים את המוריש בן או בת זוגו וילדיו יחדיו כאשר בן או בת הזוג נוטלים מחצית, והילדים יחדיו את המחצית השניה. במידה שבקרבה זו אין בן זוג אלא רק ילדים (או ההיפך) הנותר מקבל את כלל נכסי העיזבון.

במידה ואין למוריש בן זוג ולא ילדים, הרי שעוברים ליורשים הנמצאים במידת קרבה אחת רחוקה יותר- הורי המוריש וצאצאיהם (אחיו של המוריש). על פי אותו מנגנון כאמור לעיל וכך גם לגבי מידת הקרבה השלישית של סבא וסבתא של המוריש באותה דרך.

יצוין, כי על פי חוק הירושה, שניים שניהלו משק בית משותף במשך תקופה כקבוע בחוק אולם לא היו נשואים ביניהם או לאחרים, החוק מתחשב בהם כאילו הם בני זוג של המוריש ובהתאם מחולק להם העזבון.

כאמור, אלה הם דיני הירושה בהם אין למוריש שיקול דעת ורכושו מחולק לאחר מותו בהתאם להוראות החוק. אולם, לפי חוק הירושה, קיימת דרך נוספת אחרת לחלוקת עזבון לאחר פטירה, והיא באמצעות עריכת צוואה בה המצווה קובע במפורשות מה ייעשה ברכושו לאחר מותו, גם אם מדובר בקביעות שהינן בניגוד לאמור בחוק כמפורט לעיל.

חשיבות המילים בצוואה: "אני מצווה" ולא - "אני מבקש"

ראשית, ציוויו של המצווה בצוואה צריכים להיות מפורשים לאמור "אני מצווה" ולא "אני מבקש" שכן מילות בקשה כאלה אין להם משמעות אופרטיבית בצוואה ולא מתחשבים בהם. המצווה יכול לצוות את רכושו בכל דרך ואופן שבא יחפוץ, וצוואתו בדרך כלל תקוים כל עוד היא נערכה לפי כללים צורניים הקבועים בחוק.

על פי החוק, בדרך כלל צוואה תיעשה בכתב יד, בעדים או בפני רשות.

צוואה בכתב יד הינה צוואה שהמצווה עורך לבדו בעצמו בכתב ידו, ובה הוא נותן הוראות מפורשות כיצד ומה ייעשה ברכושו לאחר מותו, כותב עליה את התאריך שבו הוא ערך את הצוואה וחותם אותה בסופה בחתימתו.

צוואה בעדים היא מסמך שנערך על ידי המצווה בכתב ידו או על פי הנחייתו (בהדפסת המסמך). המצווה חותם עליו בנוכחות שני עדים, שאין להם כל עניין בירושה והמעידים שהמצווה חתם על הצוואה בנוכחותם, מרצונו החופשי, בלי לחץ או כפיה.

צוואה בפני רשות הינה צוואה שנערכת על ידי המצווה בכתב ידו או על פי הנחייתו, ונחתמה על ידי רשות (שופט או נוטריון) המעידים כי הצוואה נערכה על ידי המוריש או על פי הנחייתו והוא חתם עליה כאמור.

לאחר כל אלה, חשוב לציין כי לאלה הסבורים שברצונם לטפל בעזבונם לאחר מותם בדרך אחרת מהמתוארת לעיל, כדאי לפנות לעורך דין מומחה בעריכת צוואות וניהול עזבונות על מנת להוציא אל הפועל את רצונם, שכן עריכת צוואה "סתומה", לא ברורה או בדרך פרוצדורלית לא נכונה יכולה להביא לכך שהיא לא תקוים.