זכות בר רשות במשק אינה זכות קניינית אלא זכות חוזית הנובעת מהחוזה המשולש שבין מנהל מקרקעי ישראל (הבעלים של הקרקע) , הסוכנות היהודית (השוכר את הקרקעי ממנהל מקרקעי ישראל) וחברי האגודה (המקבלת את זכות השימוש מהסוכנות היהודית ומעניקה את זכות השימוש לחברי האגודה).

 

זכות בר הרשות המוקנת לחברי האגודה הינה זכות שימוש ולא זכות קניינית.

 

 

האם ניתן להוריש זכות בר רשות?

 

 

סעיף 114 לחוק הירושה קובע כדלקמן:

 

 

114. משק חקלאי

 

(א) משק חקלאי שהוא יחידה שחלוקתה היתה פוגעת בכושר קיומה כמשק חקלאי העשוי לפרנס משפחה חקלאית - יימסר ליורש המוכן ומסוגל לקיימו, והוא יפצה את היורשים האחרים במידה ששווי המשק עולה על המגיע לו מן העזבון.

 

(ב) באין הסכמה בין היורשים בשאלה מי מהם מוכן ומסוגל לקיים את המשק החקלאי, מה הם הנכסים המהווים את המשק החקלאי, מהו שווי המשק לצורך החישוב בין היורשים ובדבר צורת הפיצוי ליורשים האחרים, זמני סילוקו והבטחתו - יחליט בית המשפט לפני הנסיבות.

 

(ג) היו שני יורשים או יותר, ובהם בן-זוגו של המוריש, מוכנים ומסוגלים לקיים את המשק החקלאי - בן זוגו של המוריש עדיף על יורשים אחרים.

 

(ד) היה יורש עובד במשק החקלאי בחיי המוריש או שהשקיע בו מהונו ולא קיבל תמורה כפי שאדם אחר היה מקבלה, יובא זאת בחשבון בקביעת הפיצוי האמור.

 

 

סעיף 114 לחוק הירושה קובע כי המשק החקלאי יועבר ליורש המתאים ביותר לקיום המשק. מטרת סעיף זה היא לשמור על המשקים החקלאיים והמשכיות העבודה החקלאית ולכן קובע החוק, כי היורש המתאים ביותר יירש את המשק (על היורש המתאים ביותר להסכים לקבל את המשק ולעבד אותו).

 

עוד קובע הסעיף כי המוריש אשר מקבל את המשק יפצה את שאר היורשים (ככל שערך המשק גבוה מחלקו בעיזבון) וזאת על מנת לצור מצב שוויוני, ככל הניתן, בין היורשים.

 

 

מה קורה כאשר אין יורש שיכול ו/או שמעוניין לקיים את המשק החקלאי?

 

 

פרשנות דווקנית של לשון הסעיף תוביל למציאות קשה לפיה , במקרה שאין יורש אשר מסוגל ו/או מעוניין לקיים את המשק החקלאי, זכויות בר הרשות, יוחזרו לידי מינהל מקרקעי ישראל, הבעלים של המשק, וזאת על פי ובהתאם לתנאי החוזה שכן כאמור, זכות בר הרשות הינה זכות חוזית ולא זכות קניינית.

 

תוצאה זו קשה ולפיכך ראוי כי המחוקק ימצא פתרון לבעיה בוערת זו.

 

 

ומה לגבי הורשת המשק החקלאי?

 

חשוב לדעת כשעורכים צוואה, כי באופן עקרוני, מנהל מקרקעי ישראל אוסר על חלוקת (פיצול) המשק החקלאי . גם החוק רואה את המשק החקלאי כיחידה אחת וקובע, כי אין לחלקה, במידה ופיצולה יפגע בכושר קיומה.

 

כמו כן, חשוב לדעת בעניין זה, כי הוראות החוזה גובר על הוראות צוואה. בהתאם לכך, במידה ובצוואה קובע המוריש כי הזכויות במשק יועברו ליורש מסוים והחוזה קובע תנאים אחרים לירושה, גוברים התנאים בחוזה על הצוואה.

 

לפיכך, יש לערוך את הצוואה בנוגע למשק על ידי עורך דין העוסק בתחום על מנת לוודא כי לשון הצוואה תתאים ו/או תתגבר על הקשיים שעולים מהחוזה.

 

 

מה המשמעות של קביעת "בן ממשיך" והעברת הזכויות במשק בחיים ולא כירושה?

 

העברת הזכויות במשק בחיים וקביעת זהותו של הבן הממשיך בחיים משמעותה מתנה ולא ירושה.

 

יחד עם זאת, כאשר ממנים "בן ממשיך" למשק בחיים, חשוב לערוך את מלוא ההסדרים ולהשלים את מינוי הבן הממשיך כדין לרבות רישום במנהל, סוכנות ואגודה).

 

מינוי הבן הממשיך כדין, מונעת סכסוכים בין בני המשפחה.

 

כך לשם הדוגמא, מתנהל תיק במשרדינו בו בנם של הורים בעלי משק, אשר מונה על ידי הוריו כבן ממשיך והקים את ביתו במשק והתגורר ועיבד את המשק החקלאי יחד עם אשתו וילדיו במשק כ- 20 שנים הופתע לגלות כי טרם הלכו הוריו לעולמם, החלו אחיו "במלחמה על הירושה" תוך שהם מפעילים לחץ בלתי הוגן על ההורים למכור את המשק עוד בחייהם ולחלק את התמורה בין הילדים.

 

ההורים, מבוגרים ומבקשים להשכין שלום, נענו לבקשת וללחצי ילדיהם. ועתה, מצאו עצמם הבן ומשפחתו, אשר הקימו את מרכז חייהם על בסיס ההבטחה כי ימונו כבנים ממשיכים במשק, ללא משק וכשעומדת כנגדם תביעה לפנות את המשק וכל זאת מאחר וטרם כניסתם למשק וטרם הקמת מרכז חייהם במשק, לא דאגו הבן ואשתו להשלים את רישום מינויים כ"בן ממשיך" וזאת מתוך אמון מוחלט שנתנו בהורים כבני משפחה ונוכח הבטחות שאר האחים והצהרותיהם (שלא גובו במסמכים כדין) כי הם "מוותרים על זכותם במשק".

 

הבטיחו את זכויותיהם עוד היום! מבעוד מועד ועל מנת למנוע סכסוכים ו/או אי הבנות ו/או אי נעימויות ו/או הוצאות רבות בהמשך הדרך.
 


עודכן ב: 05/07/2015