בעניין זה יש להבחין בין שני מצבים – האחד בו אדם מוזמן לחקירה בתחנת המשטרה בעודו משוחרר, השני בו אדם נעצר במפתיע ללא שידע מראש כי נפתחה חקירה בה הוא חשוד.

 

כאשר אדם מוזמן להיחקר בתחנת משטרה בעודו משוחרר, הרי שעליו לפנות מיידית לקבלת ייעוץ משפטי מעורך דין, לפני הגעתו למשטרה. ייעוץ בשלב זה, יכול לשנות את המשך ההליכים שינקטו כנגד אותו אדם מן הקצה אל הקצה.

 

הייעוץ בשלב זה יכלול ייעוץ מקיף ומעמיק לגבי עניינים רבים ביניהם - גרסת אותו אדם לעניין העבירה המיוחסת לו, בחינת שאלת השמירה על זכות השתיקה,יידוע והדרכה לגבי פעולות חקירה נוספות היכולות להתבצע, בחינת טענות וראיות הגנה זאת ועוד.

 

יצוין כי חשיבות נוספת לקבלת ייעוץ נעוצה בצורך בתמיכה וליווי צמודים המהווים תמיכה נפשית ומוראלית במצב המאוד לא פשוט להתמודדות של היותך חשוד בפלילים, דבר שיכול לבדו לשנות את תוצאות ההליך.

 

להבדיל ממצב דברים זה, כאשר אדם נעצר במפתיע, הרי שאין בידו האפשרות לפנות לייעוץ, ובאופן מיידי, הוא נלקח לחקירה למסירת גרסתו לחשדות המועלים כנגדו. עדיין קיימת זכות לדרוש מפגש עם עו"ד טרם החקירה.

 

בהתאם לפסיקה של בית משפט העליון, הודעת חשוד במשטרה, כאשר לא ניתנה לו האפשרות להיוועץ בעורך דין, יכולה להיפסל בשל כך. חשוב לעמוד על כך, על אף הקושי הכרוך בכך פעמים, ולדרוש הזמנת עורך דין בטרם ביצוע החקירה.

 

בנקודה זו יש להדגיש, כי ישנה חשיבות בבחירת עורך הדין המטפל היות והטיפול יכול הליות שונה מהותית מעורך דין אחד למשנהו. אמנם יש קושי לעמוד על הדרישות החשובות בעניין זה ואולם בקצרה יצוין כי בוודאי קיימת עדיפות מכרעת לקיום הייעוץ עם עורך דין המתמחה במשפט פלילי, ומעבר לכך קיימת חשיבות להיות עורך הדין בעל נסיון ובעל כישורים בולטים וכן להיותו מסור וישר. 

 

מעבר לייעוץ הראשוני חשוב ליווי עורך הדין לאורך כל החקירה במיוחד אם החשוד נתון במעצר שאז למעשה דרוש גם ייצוג בהליכי המעצר בבית המשפט על מנת לנסות ולשחררו.

 

קיימים אמנם מצבים, נדירים יחסית, שבהם למשטרה סמכות, על פי חוק, לדחות מפגש עורך דין לקוח, בתנאים הקבועים בחוק ובהתבסס בהנמקה בכתב.

 

היה ונמנע הייעוץ, עפ"י סמכות המשטרה לעשות כן, כפי שפורט לעיל, עדיין יש לזכור כי שמורה לחשוד הזכות לשמור על זכות השתיקה ולא לומר מילה. ניתן בהקשר זה אף להכחיש החשדות המיוחסים באופן כללי בלבד ולשמור על זכות השתיקה.

 

השאלה מתי כדאי ומתי לא כדאי לשמור על זכות השתיקה, הינה שאלה מורכבת ביותר ותלויה רבות בנסיבות הקונקרטיות של אותו מקרה. במקרה בו ייערך מפגש עם עורך דין, הייעוץ יחול בין השאר לגבי סוגיה זו על פי נסיבות המקרה הספציפי.

 

הדילמה במקרה זה נעוצה במתח הקיים, בין החשש להזיק במסירת גרסה, לבין הנזקים העלולים להיגרם בשמירה על זכות השתיקה.

 

כך, יכול חשוד למסור גרסה, שלאחר מכן יתברר, כי היא עומדת בסתירה לראיות אחרות הקיימות בתיק, ולמעשה בכך יהיה בה כדי לתמוך בראיות הקיימות כנגד אותו אדם שמסרה. מנגד, שתיקת חשוד בחקירתו, מהווה ראייה לחיזוק הראיות נגדו עפ"י חוק. כמו כן, באם יתנהל משפט, בו יהיה בסופו של דבר על אותו אדם ליתן גרסתו, הרי שזו תחשב לגרסה כבושה ופחותה על כן במהימנותה.

 

חשוב לציין כי במהלך החקירה יכולות להתבצע פעולות חקירה כגון תשאול החשוד שלא בחקירה רשמית, אף תחת הקלטה, כאשר אף דברים שמוסר החשוד שלא תחת הקלטה יכולים להוות ראיות כנגדו בתנאים מסוימים. יתכן ובמהלך החקירה יתבקש החשוד לערוך עימות, כן יכול ותתבצע כליאת החשוד יחד עם מדובב מטעם המשטרה, אלה ועוד פעולות חקירה רבות ומגוונות.

 

יש לציין כי ככל שהחקירה הינה בעניין עבירה חמורה כן יושקעו בה יותר משאבים וכן יגבר הלחץ על החשוד להודות תוך שימוש באמצעים מגוונים לשם כך.

 

· כל המובא כאן הינו בגדר חומר העשרה בלבד ואין הוא אמור להחליף ייעוץ משפטי מקצועי. 

 


עודכן ב: 04/07/2011