לאחר הגשת כתב אישום כנגד אדם, למעשה קיימים שני מסלולים עיקריים לניהול ההליך - האחד, ניהול הוכחות, בו יטען אותו אדם לחפותו, השני, הודיה במיוחס לו, או בחלקו. 

 

בתחילת המשפט, הנאשם – בעצמו או באמצעות עורך דינו - יענה, במסגרת הדיון בעניינו, לנטען באותו כתב אישום – האם הוא מודה או כופר, בעובדות המצוינות בו.

 

אם יודה הנאשם, עפ"י רוב יורשע ולאחר הטיעונים לעונש, ייגזר עונשו.

אם יכפור, יקבע התיק לשמיעת הוכחות, קרי להבאת ראיות, כך שבסופו של יום יכריע בית המשפט אם זכאי הוא כטענתו, אם אשם.

 

עפ"י רוב, באם אדם יטה לילך במסלול ההודיה, הרי שינסה לעשות כן במסגרת עסקת טיעון. עסקת טיעון, יכול שתעסוק בשלושה נושאים מרכזיים – העובדות בהן יודה הנאשם, ראיות שיוגשו לעונש והעונש שיוטל.

 

כך, יכול ובמסגרת עסקת טיעון יודה הנאשם אך לא בכל מה שיוחס לו מלכתחילה אלא בכתב אישום מתוקן ומצומצם מזה המקורי. כן יתכן ויגובשו הסכמות לעניין ראיות לעונש כגון הגשת תסקיר שרות מבחן טרם הטיעונים לעונש. לעניין הענישה יתכן ולא יהיה סיכום כלל, יתכן ויהיה סיכום בדבר טווח ענישה ויתכן כי תסוכם ענישה מוסכמת.

 

ברי כי המצב השלישי הינו האופטימאלי לנאשם, אך לא תמיד ניתן להגיע להסכמה לעניין העונש, כאשר הפערים בין הצדדים גדולים מידי.

 

עפ"י דין בית המשפט אינו מחוייב לכבד עסקת הטיעון שהושגה בין הצדדים ואולם עפ"י רוב מכובדות עסקאות טיעון וזאת בהתאם לפסיקה לפיה יש לכבד עסקאות טיעון אלא אם מדובר במקרים חריגים ביותר.

 

יצוין, כי החלטת הסנגור באם לפנות לעסקת טיעון אם לאו, מתגבשת לאחר לימוד חומר הראיות בתיק, ממנו ילמד הסנגור באם קיימות ראיות מוצקות כנגד הנאשם, או שמא מתעוררים ספקות לעניין אחריותו בדין.

 

ככל שקיימים ספקות, הנטייה תהיה שלא להודות בתיק. כמובן שנלקח גם בחשבון הסיכון לנאשם בענישה מחמירה יותר, באם יורשע לאחר ניהול הוכחות.

 

יצוין, כי בשנים האחרונות רובם הגדול של ההליכים הפליליים המתנהלים בבתי המשפט מסתיימים בעסקאות טיעון, לעיתים גם כאלה שהדבר אינו נכון לגביהם משפטית. בתי המשפט העמוסים לעייפה מעודדים ביצוע עסקאות טיעון, ומופעל לחץ גובר והולך על נאשמים להודות במסגרת עסקאות טיעון.

 

רף הענישה למי אשר מורשע לאחר ניהול הוכחות גבוה יותר, ונראה כי המערכת מעודדת בכך ביצוע עסקאות ע"י קיומו של תג מחיר לכאורה, למי אשר מחליט לטעון לחפותו. הסכנה בתהליך האמור הינה ברורה, ועניינה, הרשעת חפים מפשע.

 

מכאן שעל ההליך להיות מנוהל בזהירות ותוך נקיטה בצעדים מדודים, אך כמובן שאם מתוך לימוד המקרה והתיק עולה חפותו של אדם עליו להלחם על כך ולנהל משפט להוכחת חפותו.

 

יצוין עוד, כי קיימת אופציה שלישית והיא ניסיון לסגירת התיק – אם מול רשויות התביעה אם באמצעות בקשה לעיכוב הליכים המוגשת ליועץ המשפטי לממשלה.

 

הדברים האמורים אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי והשימוש בהם הינו באחריות הקורא בלבד.