במצב בו בתם חקירה מתקבלת החלטה על הגשת כתב אישום, והתביעה מעוניינת כי הנאשם ישהה במעצר כל מהלך משפטו, עליה להגיש בקשת למעצרו עד תם ההליכים. בעניין אותה בקשה יתקיים דיון בבית המשפט בסופו יחליט בית המשפט אם להיענות לבקשה או לחילופין שלא לקבלה, אז יורה על שחרור – בתנאים מגבילים, או ללא תנאים מגבילים. על החלטת בית המשפט ניתן לערור לבית המשפט שמעליו.

 

"עד תם ההליכים", משמעו כביכול - כל מהלך המשפט, ואולם, החוק קובע תקופה מקסימאלית בת 9 חודשים. בחלוף תקופה זו, קיימת אפשרות להארכת מעצר זה בתקופות נוספות של עד שלושה חודשים האחת, וזאת בהתאם לבקשות המוגשות אל בית המשפט העליון.

 

מעצר עד תם ההליכים, הינו צעד דרסטי מבחינת הפגיעה בחרותו של הפרט, מאחר והמדובר במעצר לתקופה ממושכת, כאשר חזקת החפות עדיין עומדת. כך, יתכן שבסיומה של תקופת מעצר ממושכת, יזוכה אדם מן העבירות שיוחסו לו ושבשלן היה עצור. כמובן שמדובר בהליך קשה ביותר עבור האדם בו מדובר - שהייה ממושכת בתנאי מעצר שהינם קשים אף מתנאי מאסר ואי ודאות לגבי סיום ההליך. הדברים אמורים ביתר שאת למי אשר לא מורגל לכך ולעיתים עצור לראשונה בחייו.

 

החוק קובע תנאים, שרק בהתקיימם ניתן יהיה לעצור אדם עד תם ההליכים. הבקשה אמנם מוגשת ע"י התביעה תוך שהיא אמורה להגישה רק במקרים המתאימים לכך אך הדבר לא תמיד כך, אך מי שיכריע הינו בית המשפט לאחר ההליך שיתקיים ובהתאם לתנאים שבחוק, כאמור לעיל, שהינם להלן. 

 

ראשית, צריכות להיות בתיק החקירה ראיות לכאורה, לביצוען של העבירות המיוחסות. קיימת פסיקה נרחבת לעניין משמעות המונח ראיות לכאורה. בקצרה יצוין כי צריכות להתקיים ראיות שאם אכן יוכחו במשפט יש בהן כדי להוות תשתית ראייתית מספיקה להרשעת הנאשם.

 

שנית, על בית המשפט הדן בתיק, לקבוע כי קיימת עילת מעצר כנגד אותו אדם. אחת העילות הינה מסוכנות, כאשר קיימות עבירות מסוימות, אשר החוק קובע כי לגביהן חלה חזקת מסוכנות. כך, באותן עבירות, הרי שאם קיימות ראיות לכאורה, בהתאם לקבוע בחוק, קמה עילת מעצר של מסוכנות, אשר ניתן לנסות ולהפריכה. בכל מקרה אחר, יש להוכיח המסוכנות בהתאם לנסיבות התיק ונסיבות הנאשם המסוים.

 

עילת מעצר נוספת, הינה שיבוש הליכי משפט, חשש להימלטות או להעלמת ראיות. עילת מעצר זו, יש לבסס, בהתאם לפסיקה, באינדיקציות ממשיות לחשש כאמור.

 

קיימת סמכות מעצר נוספת למעצר עד תם ההליכים, כאשר על אדם מוטלים תנאי שחרור שונים, אשר הוא אינו עומד בהם, או שהוא מפירם.

 

מעבר לאמור, על בית המשפט להשתכנע, כי לא ניתן להשיג מטרות המעצר בחלופת מעצר, כגון מעצר בית.

 

יוער, כי כיום אחת מחלופות המעצר האפשריות, הינה מעצר בית בתוספת אזיק אלקטרוני, אז ניתן לעקוב אחר מיקומו של אותו אדם, דבר שאמור למנוע הפרת מעצר הבית.

 

במסגרת הדיון בבקשת המעצר יכול עורך הדין המייצג לבקש ובית המשפט יכול ויורה בהתאם או פעמים אף ביוזמתו על הזמנת תסקיר מעצר שיוכן ע"י שרות המבחן ויתן המלצתו לעניין שחרורו או אי שחרורו של הנאשם.

 

ההשלכות של תוצאות הדיון בשאלת המעצר עד תם ההליכים הינן משמעותיות ביותר -  הן בשל השהייה הארוכה במעצר בתנאים קשים טרם הרשעה, הן לגופו של תיק וניהולו. זאת, באשר לשהייה במעצר, השלכה ישירה להחלטה באם לנהל הוכחות בתיק וכן השלכה על העונש באם יש מקום להגיע להסדר טיעון  .

 

לעורך הדין המייצג תפקיד קריטי בניהול ההליך ובהשפעה על תוצאותיו. ראשית קריאת תיק החקירה, וניתוח חומר החקירה בהתאם הן מבחינה עובדתית הן מבחינה משפטית על במטרה לחפש פרצות כלשהן הינה מלאכת מחשבת המשתנה מעורך דין למשנהו שיש בה כדי להשפיע מהותית הן על בקשת המעצר הן על ההליך כולו. שנית, שימוש בנתונים אישיים אפשרי כבר בשלב זה ועל עורך הדין המייצג לעשות שימוש מושכל בכלים אלו. שלישית, עורך הדין המייצג צריך לפעול עפ"י אסטרטגיה מובנית בהתאם לתיק הספציפי ולאדם הספציפי בו מדובר תוך שימוש בטקטיקות רלוונטיות בהתאם לכל הנדבכים שפורטו.

 

בין היתר ובנוסף לאמור קיימת אפשרות להצגת ראיות הגנה כבר בשלב זה, כמו גם מסמכים אחרים רלוונטיים אותם ניתן לאסוף מגופים שונים, כמו כן יקבל עורך הדין המייצג החלטה לגבי בקשה להזמנת תסקיר מעצר ויכין את הלקוח בהתאם לשם מיקסום האפשרות לקבלת תסקיר חיובי, כן יפעל עורך הדין המייצג לסיוע במציאת חלופת מעצר הולמת. כל אלה ועוד.

 

 לאור כל המפורט, ברי כי ישנה חשיבות דרמטית להעמדת ייצוג מקצועי אינטיליגנטי ומנוסה בשלב זה, שהינו קריטי ביותר לניהול ההליך. ישנן דוגמאות רבות לתיקים בהם ייצגתי בהם הצלחת השחרור שינתה תוצאות ההליך מקצה לקצה. 

 

מידע זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ושימוש בו ו/או יישומו לגבי מקרה ספציפי הינו באחריות הקורא בלבד. 
 


עודכן ב: 09/08/2011