עפ"י רוב, אדם עומד לדין בישראל, בגין עבירה פלילית שבוצעה בתוך מדינת ישראל, זאת כפועל יוצא מהחלת ואכיפת הדין החל במדינה, בשטח הנתון לריבונותה.

 

יחד עם זאת, קיימות סיטואציות לא מועטות, המוגדרות בחוק, בהן ניתן יהיה להעמיד לדין אדם בישראל, בגין ביצוע עבירה פלילית מחוץ לתחומי המדינה.

 

כך, החוק מבחין בין עבירת פנים – עבירה שבוצעה כולה או מקצתה בתוך שטח מדינת ישראל, לבין עבירת חוץ – עבירה שבוצעה כולה בחו"ל.   קיימים מצבים בהם אדם יכול לחשוב שעבר עבירה בחו"ל ואולם עצם כך שעבר "מקצתה" בארץ, זו נחשבת כעבירת פנים לכל דבר, וכלל אין צורך להיכנס לבדיקת התקיים כל התנאים להעמדה לדין בגין עבירת חוץ.

 

"מקצת העבירה" הינו מונח שפורש רבות בפסיקה ולגבי מקרים גבוליים, יהיה צורך בהכרעה ספציפית בהתאם לקווים המנחים שהותוו בפסיקה לגבי כל מקרה.

 

לגבי עבירת חוץ - מוגדרים בחוק מס' מצבים, בהם, בהתאם לצורך שקבעה המדינה להגנה על אינטרסים מיוחדים שלה, נקבע כי דיני העונשין של ישראל יחולו, אף שהמדובר בעבירות שבוצעו במלואן בחו"ל.

 

עדיין, על מנת להגיש כתב אישום לגבי עבירת חוץ, יש צורך באישור היועץ המשפטי לממשלה, וכן לעמוד בתנאים שונים הקבועים בחוק שרק בהתקיימם ניתן להעמיד לדין בישראל.

 

אחת הסיטואציות בחוק הינה, כאשר מדובר בעבירות המכוונות כנגד המדינה, כנגד אזרח ישראלי או כנגד אדם יהודי – באשר הם כאלה. כך, למעשה קבעה המדינה כערך ראשון במעלה – הגנה על יהודים או ישראלים או על המדינה עצמה, מפני כל התנכלות כלפיהם בשל זהותם זו. דוגמה קלאסית לכך – העמדה לדין של נאצים.

 

סיטואציה נוספת לכך הינה, כאשר נטען כי עבירה בוצעה ע"י אזרח או תושב ישראל. יצוין, כי כאן האינטרס הוא שונה - הטלת הדין הישראלי על כל אזרח או תושב המדינה, לא משנה היכן הוא נמצא.   דוגמה נפוצה  – העמדה לדין בגין עבירות סמים, בעיקר יבוא ויצוא, שמבצעים אזרחים ישראלים בחו"ל.

 

קיימות סיטואציות נוספות הנקובות בחוק וכן אמנות בינ"ל שונות, בהן קמה סמכות נוספת לשפיטה בארץ, בגין עבירות חוץ. מנגד בהתאם לאמנות והסכמי הסגרה למיניהם יכול וישראלים יוסגרו לחו"ל על מנת ליתן הדין שם, אף אם מתקיימת סמכות מקבילה לשפטם בארץ.

 

מכל מקום, העמדת אדם לדין בישראל בגין עבירת חוץ, אינה כה נפוצה ואף קיימים מקרים בהם מחליט היועץ המשפטי לממשלה שלא להעמיד לדין למרות הסמכות הנתונה לו.

 

עדיין, למרות שהדבר אינו מאוד נפוץ, כן נעשה שימוש בהוראות חוק אלו ובעבודתי נתקלתי בכמה מקרים בהם הוגשו כתבי אישום בגין עבירות חוץ. לסנגור המייצג בהחלט יש עבודה משפטית רצינית כאשר הוא מייצג בתיק בו הסוגיה עולה, מאחר ויתכן כי באותו מקרה לא מתקיימים כל התנאים הנדרשים להתקיים עבירה, או להתקיים הדרישות להעמדה לדין בארץ. כך למשל ייצגתי בתיק של עבירת יבוא סם, בו טענתי, כי העבירה אינה מתקיימת מאחר ולא יכול להתקיים "יבוא" שעפ"י הגדרתו משמעו הכנסה לישראל, בחו"ל. העברת מטען כלשהו בין שתי מדינות זרות אינו יבוא ואינו יצוא. הדיון בסוגיה הגיע עד לדיון נוסף בפני בית המשפט העליון.

 

 

מידע זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ושימוש בו ו/או יישומו לגבי מקרה ספציפי הינו באחריות הקורא בלבד.