הרשעת נאשם יכולה להיות מבוססת על הודייתו שלו.

 

במצב בו ניתנת הודיה בעת החקירה בתחנת המשטרה, אין הדבר יכול להוביל אוטומטית להרשעה. על מנת שהודיה במשטרה תבסס הרשעה, צריך להגישה כראייה במסגרת שמיעת הראיות בתיק, שלאחר סיום שמיעתן יחליט בית המשפט אם להרשיע על סמך אותה הודיה. כמו כן, כדי לעשות כן, תדרש תוספת ראייתית, ובית המשפט לא יכול לבסס הרשעה על ההודיה במשטרה לבדה.

 

ברור שקיומה של הודיה כזו, הינה שיקול מכריע בהחלטה אם לנהל כלל המשפט, ואולם, אדם יכול לטעון תמיד, כי הודייתו אינה אמת, מסיבות שונות, כגון שניתנה תחת לחץ וכיוצ"ב. אם לדבר יש תימוכין, והוא משכנע על פניו, אין לשלול ניהול משפט (שפעמים יהיה בו צורך אף בניהול הליך של משפט זוטא) על אף קיום ההודיה.

 

ההודיה בבית המשפט, הינה כאשר אדם בוחר בתגובה לאישום נגדו, להודות בביצוע המעשים המיוחסים לו. לעומת ההודיה במשטרה, הרי שמתוקף הודיה שכזו, בבית המשפט עצמו, נקבע אוטומטית, בהתאם לאותה הודיה, כי אותו אדם ביצע המעשים המיוחסים לו בהם הוא מודה.

 

לעניין סוג הודיה זה האחרון, קיימת אופציה בחוק, לחזרה מאותה הודיה שניתנה בפני בית המשפט. זאת בעיקרו, כאשר אדם מתחרט וטוען כי הודייתו לא היתה אמת. הדבר אפשרי, אך ורק ברשות בית המשפט לכך, שלו נתון שיקול הדעת הבלעדי בקבלת ההחלטה בדבר מתן אפשרות זו. בחוק לא מפורטים קריטריונים או תנאים כלשהם לשם אותה חזרה מהודיה, ואולם, מוצב התנאי לבית המשפט, כי באם יאות לאפשר חזרה מהודיה, עליו לעשות כן מטעמים מיוחדים, ולרשמם. מכאן ברור, כי הדבר אינו מתאפשר בנקל וכמובן אותו אדם יידרש לפרט מדוע הודה מלכתחילה.

 

אביא לעניין זה שתי דוגמאות - האחת לעניין מקרה בו ייצגתי אדם שאינו יליד הארץ דובר עברית אך לא רהוטה אשר בעת שהודה בבית המשפט לא היה מתורגמן נוכח עורך הדין שייצג אותו לא היה דובר שפת האם שלו והודייתו לא נרשמה בפרוטוקול מפיו אלא מפי עורך הדין בלבד. במקרה זה הקו בו נקטתי היה לבקש חזרה מהודייה על סמך הנתונים האמורים במסגרת הערעור.

 

הדוגמה השנייה הינה פסק דין של בית המשפט העליון, בערעור שהוגש, כנגד החלטה, שלא לאפשר חזרה מהודיה. שם, ברוב דעות, ולא פה אחד, הוחלט לבטל ההחלטה ולאפשר החזרה מהודיה.

 

מדובר היה שם בנאשם, שהודה בפני בית המשפט, נשלח לעריכת תסקיר בשרות המבחן, ושם טען, כי כלל לא ביצע את העבירה. בהתאם לכך, אף נכתב תסקיר שלילי בעניינו.

 

עם הגיעו לבית המשפט לדיון הנדחה, ביקש לחזור בו מהודייתו, בטענה כי הופעל עליו לחץ להודות. בית המשפט לא התיר אותה חזרה מהודיה, בהנמקה כי אין לאפשר לכל נאשם שמגיע תסקיר שלילי בעניינו, להשתמש בשל כך באופציה של חזרה מהודיה. החלטה זו שונתה כאמור בבית המשפט העליון. משמעות ההחלטה הינה החזרת התיק לבית המשפט השלום לשמיעתו מתחילה.

 

 

הדברים האמורים אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי והשימוש בהם הינו באחריות הקורא בלבד.


 


עודכן ב: 01/11/2011