ערעור במשפט הפלילי

הליכי ערעור במקרים רבים הינם האמצעי האחרון לשינוי דינו של אדם ובהחלט ניתן במסגרתם להביא לידי שינוי זה.

 

במסגרת הליכי ערעור, מנסה אדם לשנות הדין, כאשר הוא פונה לערכאה גבוהה מזו בפניה נשפט, במטרה שתשונה ההחלטה שניתנה בערכאה הנמוכה.

 

קיימים שני סוגי ערעורים עיקריים - ערעורים שעניינם השגה כנגד המסקנה להרשיע או לזכות, וערעורים שעניינם שינוי העונש שהושת קרי ערעור למטרות הקלה בעונש. אלו סוגי הערעורים מאחר ובהליכים פליליים, להבדיל מהליכים אזרחיים, ככלל, אין ערעורים על החלטות ביניים.

 

המערער יכול להיות האדם שעמד לדין, או המדינה. הערכאה שתדון בערעור, יכולה להתערב בהחלטת בית המשפט דלמטה, רק בהתאם לערעור שהוגש. כלומר, אם רק אחד מן הצדדים הגיש ערעור, ניתן יהיה להתערב בהחלטת בית המשפט דלמטה רק בהתאם לאותו ערעור.

 

רבים טועים לחשוב, כי באם הם מגישים ערעור, ניתן יהיה אף להחמיר בדינם, אך לא כך הוא. דבר זה יהיה אפשרי, כאמור, רק אם המדינה תגיש ערעור משלה, ללא קשר להגשת הערעור מצד מי שהיה הנאשם בתיק.

 

ערכאת הערעור אינה שומעת העדים מחדש ולכן היא דנה אך ורק בהתאם למסמכים ולראיות כפי שהוגשו במהלך המשפט בערכאה דלמטה, קרי פרוטוקול הדיון והמוצגים שהוגשו בלבד. בשל כך השתרשה ההלכה כי בית המשפט שלערעור, בדרך כלל, אינו מתערב בממצאי מהימנות.

 

בנוסף כן קיימת אופציה בחוק בכל זאת לבקש ולהגיש ראיות חדשות בפני בית משפט שלערעור ובמקרים חריגים יחסית כאשר הדבר נדרש בהחלט ניתן וצריך לעשות שימוש בהוראה זו.

 

בערעור כנגד חומרת העונש כאשר הוזמן תסקיר לעונש במסגרת הערכאה דלמטה קיימת אפשרות להגיש בקשה להזמנת תסקיר משלים לקראת הדיון בערעור.

 

אדם שנשפט בפני בית המשפט השלום, ערכאת הערעור בעניינו הינה בפני בית המשפט המחוזי. אדם הנשפט בפני בית המשפט המחוזי, ערכאת הערעור בעניינו הינה בפני בית המשפט העליון, בשניהם ישמע הערעור בפני מותב של שלושה שופטים.

 

ערעור שני הינו אך ורק ברשות, כלומר אם אדם נשפט בפני בית המשפט השלום וערער בפני בית המשפט המחוזי, וערעורו לא התקבל, והוא מעוניין לערער בפני בית המשפט העליון – הדבר אפשרי,אך ורק אם תינתן רשות מפורשת, בהתאם לבקשה שתוגש. ערעור בהליך העיקרי במשפט הפלילי צריך להיות מוגש תוך 45 ימים מעת מתן גזר הדין ע"י הערכאה הראשונה.

 

עניין חשוב נוסף הינו עיכוב ביצוע העונש בעיקר כאשר מדובר בעונש מאסר. כאשר מוגש ערעור ברור כי באם המערער הוא האדם העומד לדין הרי שיחפוץ כי הערעור יתברר טרם ריצוי העונש כולו או חלקו. בוודאי כאשר הערעור הוא כנגד ההרשעה שאז אם יזוכה בערעור לא יצטרך לרצות עונש כלל ואף אם הערעור הוא כנגד העונש - בעיקר כאשר יש סיכוי כי העונש יומר לעונש שאינו כולל רכיב מאסר - בין אם מדובר במאסר ממש בין אם מדובר במאסר המרוצה בעבודות שרות.

 

בפסיקה נקבעו קריטריונים לגקבי שאלת עיכוב ביצוע העונש בהתאם להם נדון כל עניין לגופו. באם אין הסכמה בנושא מתקיים דיון בבקשה לעיכוב הביצוע ובית נהמשפט מכריע בנושא.

 

קיימים מצבים, בהם למעשה לאדם לא עומדת בפועל זכות ערעור. כך למשל, אם אדם עומד לדין מלכתחילה בפני בית המשפט המחוזי, והמדינה היא המערערת, בפני בית המשפט העליון, ובית המשפט העליון מקבל את הערעור, ומרשיע או מחמיר בעונשו של אדם, לאותו אדם למעשה לא תהיה זכות לערעור על אותה החלטה, ויש בכך בעייתיות לא מועטה.

 

פעמים רבות במסגרת עבודתי נוכחתי כי ניתן בהחלט לשנות תוצאת משפט במסגרת ערעור, כאשר לעיתים מדובר בהזדמנות אחרונה לעשות כן ועל כן יש למצותה תוך נקיטה במלוא האמצעים האפשריים.

 

יוער כי מעבר לערעור שתי האפשרויות היחידות בחוק לפניה נוספת באותו עניין לבית המשפט הינן בקשה למשפט חוזר או בקשה לדיון נוסף ואולם שתי אופציות אלו אינן מתאימות לכל מקרה אלא אך ורק למקרים מסוימים בלבד המתאימים לתנאים שנקבעו בחוק להגשת הליכים אלו והם אינם במפורש ערעור נוסף.

 

עוד יוער כי מאמר זה אמור אך ורק לגבי ערעורים במסגרת ההליך העיקרי בתיק להבדיל מהליכי ערר הקשורים בהליכי מעצר או הליכים מקבילים אחרים להליך הפלילי  כגון לגבי גילוי חומר חקירה, החזרת תפוסים ועוד.

 

מידע זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ושימוש בו ו/או יישומו לגבי מקרה ספציפי הינו באחריות הקורא בלבד.