ככלל, עדויות שמיעה אינן קבילות בהליך פלילי. קרי, אסור להסתמך עליהן לשם הרשעה בפלילים. כאן יש להבחין, בין עדות על דברים שנאמרו לאדם, לצורך הוכחת אמירתם, לבין עדות על אותם דברים, לצורך הוכחת תוכנם.

 

 

במקרה הראשון מדובר בעדות מותרת, שהרי עד המעיד כי הדברים נאמרו לו – לגבי אמירת הדברים, הוא עד ישיר, ולכן אין זו עדות שמיעה. לעומת זאת, לגבי תוכן הדברים שסיפר לעד אדם אחר – הוא אינו יודע דבר על התרחשם מעצמו, אלא רק בהסתמך על דבריו של האדם האחר, ועל כן מדובר בעדות שמיעה אסורה.

 

 

עדות שמיעה נקבעה כאסורה, בשל החשש הגדול המובנה בה, לאי אמיתות הדברים, הן בשל המעבר מפה לאוזן של אינפורמציה, שיכולה להשתבש מעצם מעבר זה, הן, ובעיקר, בשל אי היכולת לבחון עצם קרות הדברים ע"י בחינת מהימנות האדם שדיווח על אותם דברים. שהרי, מי שמעיד הוא לא מי שקלט את הדברים בחושיו, אלא מי ששמע מאחר, שטוען כי קלט את הדברים בחושיו.

 

 

יחד עם זאת, בחוק ובפסיקה נקבעו חריגים רבים לכלל זה, המתירים קבלה והסתמכות על עדויות שמיעה, כראייה לתוכן הדברים, בכפוף לתנאים.

 

 

קיימים חריגים לא מעטים, חלקם נקבעו בחוק וחלקם ע"י הפסיקה. להלן דוגמאות מרכזיות לחריגים אלו עפ"י הדין הנוהג.

 

 

אמרות של אנשים שנפטרו, שחלק מהן יכולות להתקבל בתנאים מסוימים, כשהמשותף בתנאים אלו, הינו המצאות נסיבות המצביעות על נכונות האמרה, למשל – אמרת נפטר בניגוד לאינטרס הממוני שלו עצמו.

 

 

אמרות ספונטניות שנאמרות תוך כדי התרחשות או בסמוך לאירוע. למשל – עדות על אמירה של אחר בתגובה למעשה עבירה – בעת התרחשותה או בסמוך לפני או אחרי ההתרחשות, כאשר האמרה קשורה להתרחשות העבירה וכאשר מוסר האמרה, חוץ מהעד ששמע אותה, הינו עד במשפט בעצמו.

 

 

אמרות של קורבנות אלימות. למשל – אמרה שנאמרת ע"י קורבן מעשה האלימות, שמתייחסת למעשה האלימות, כאשר אין חובה כי קורבן מעשה האלימות יהיה עד בעצמו לשם קבלת האמרה, כל עוד שאר התנאים מתקיימים.

 

 

אמרה של עד שחוזר בו מאמרתו על דוכן העדים – החריג מאפשר העדפת עדות השמיעה על פני העדות במשפט וכן אמרה של מי שאינו עד בשל כך שאמצעי פסול מנע את עדותו (סעיף 10 א).

 

 

עבודת הסנגור בתיקים בהם קיימות עדויות שמיעה, ככלל הינה לנסות ולהוכיח כי אותן עדויות שמיעה אינן נכנסות לאחד החריגים ועל כן אינן קבילות.

 

 

יש לזכור כי פעמים רבות יש בעדויות שמיעה כדי ליצור דעה קדומה על אף שהן אינן מעוגנות ביסודות ראייתיים מוצקים ועל כן הן יכולות להוביל להרשעת שווא.

 

 

 

 

 

מידע זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי ושימוש בו ו/או יישומו לגבי מקרה ספציפי הינו באחריות הקורא בלבד.