לאורך השנים האחרונות אנו עדים למגמה בפסיקה אשר נתמכת גם לעיתים בחקיקה לפיה ניתן לזכות אדם או לבטל כתב האישום כנגדו עקב פגיעה בזכויותיו.

באופן כללי ניתן לומר שהלכת פירות העץ המורעל שעניינה פסלות ראיות שהושגו שלא כדין אינה חלה בשיטת המשפט שלנו למעט חריגים שגם הם אינם מוחלטים החוק הגנת הפרטיות ובחוק האזנת סתר.

על אף האמור החל לקרות תהליך מעניין בפסיקה בעיקר אך גם בחקיקה שעניינו הכרה בפגיעה בזכויות חשודים ונאשמים ככזו היכולה להביא לבטלות ראיות ו/או למחיקת כתבי אישום ו/או אף לזיכוי בדין.

במסגרת מגמה זו ניתן להכליל את חקיקת ה"הגנה מן הצדק" שתחילה הוכרה בפסיקה כטענה מקדמית שיש ביכולתה להביא למחיקת כתב אישום ע"י בית המשפט.

כמו כן קיימת פסיקה לא מועטה של בית המשפט העליון ובהתאם לכך של בתי המשפט השונים אשר הכירו באפשרות של בתי המשפט לפסול ראיות שהתקבלו תוך פגיעה בזכויות כגון פסלות הודעת חשוד שנגבתה ללא מתן זכות ההיוועצות בעורך דין, פסלות ראיות חפציות שהושגו בחיפוש לא חוקי ועוד.

יש להדגיש כי אין מדובר בפסלות מוחלטת אלא אפשרית בלבד והסמכות לכך נתונה לבית המשפט הדן בעניין לפי שיקול דעתו באותו מקרה.

לדעת הח"מ גם בנושאים נוספים אם וכאשר ימצאו בתיק אינדיקציות ממשיות לפגיעה בזכויות ו/או השגת ראיות בניגוד לחוק, יהיה טעם ממשי לטעון במסגרת המגמה האמורה לפסלות אותה ראייה אף אם אין פסיקה לגבי אותו עניין ספציפי וזאת לאור המגמה האמורה.

בנוסף החלה להתהוות פסיקה הנוגעת לפגיעה בזכויות ובטלות כתב אישום ו/או זיכוי בהתאם לכך שאין עניינה השגת ראיות בדרך אסורה אל פגיעה בזכויות שעניינה חקירה משטרתית לקויה.

כך למשל אי חקירת עד מהותי במסגרת החקירה המשטרתית הוכרה בפסיקה ככזו שיש לקחתה בחשבון. גם מחדלי חקירה נוספים שהיה בהם פוטנציאל לשינוי תוצאות החקירה לו לא היו נעשים והחקירה הייתה נעשית כראוי ובאופן מלא יכולים להשפיע על תוצאות ההליך.

במסגרת עבודת הח"מ נעשה שימוש אינטנסיבי בטענות אלו, שימוש שבמקרים רבים ניתן לראות בו פירות אם במו"מ מול התביעה אם מול בתי המשפט.

הדברים האמורים אינם מהווים תחליף לייעוץ משפטי והשימוש בהם הינו באחריות הקורא בלבד.