למראה הכותרת יכולה לעלות השאלה - מדוע מתן עדות כנגד בני משפחה שונה ממתן עדות אחרת כלשהי. ובכן, המדובר באחד החריגים לחובת מתן עדות בבית המשפט. מתן עדות איננה זכות כי אם חובה, אשר ניתן אף לכפותה על אדם. חובה זו הינה נדבך נוסף לכלל לפיו, למעט חריגים, הכל כשרים למתן עדות.

 

 

כך, כאשר מדובר בקרבות משפחה מסוימות, המוגדרות בחוק, ולמעט חריגים – הכרוכים בסוג העבירה – אין לאותם קרובי משפחה חובה להעיד אחד כנגד השני, ולמעשה, העדים הללו, כלל לא כשרים להעיד האחד נגד רעהו.

 

 

חריג זה, הינו פועל יוצא של קוד מוסרי, שעוגן בחוק, לפיו אין לצפות מאדם להפליל את קרוב משפחתו, כאשר מדובר בקרבה קרובה ביותר, כמצוין בחוק. כמו כן, טעם נוסף, הינו הרצון לשמור על שלמות התא המשפחתי.

 

 

לציין, כי למרות האמור, מהלך השנים חל כרסום בכלל זה, והוא הולך ומצטמצם, מבחינת הוספת עבירות, בקשר אליהן נקבע בחוק, כי חריג זה לא חל לגביהן.

 

 

קרבות המשפחה בהן אין כשרות להעיד, ואין חובה להעיד, הינה כאשר מדובר בבני זוג או בהורים וילדים. כך, לא ברור מדוע ואולם, אחים כן כשרים להעיד אחד נגד השני, ועל כן אף חלה עליהם החובה להעיד. כמו כן, העדר החובה להעיד בקרבות המשפחה האמורות, כוללת גם העדר חובה להעיד, כנגד אדם אחר, המואשם יחד עם הקרוב באותו כתב אישום.

 

 

באם בוחרים בני זוג או הורים וילדים לבוא ולהעיד כעדי הגנה – לזכותם של קרוביהם – אז ניתן יהיה בכל זאת להשתמש בדברים להוכחת אשמת הנאשם.

 

 

מה שהוצא עד כה ממסגרת החריג, הינן עבירות האלימות כולן, לרבות איומים. עניין זה לא ברור, שהרי אין מדובר רק בעבירות אלימות בתוך המשפחה, אלא בעבירות האלימות כולן. כמו כן, לעניין עבירות מין, עבירות זנות, או עבירות שעניינן פגיעה בקטינים וחסרי ישע – חלה כשירות וחובה להעיד, אולם רק כשהמדובר בעבירות שעברו בני הזוג או הורים וילדים האחד כנגד השני.

 

 

לא ברור הדין בשאלה,באם אח יכול לשמש עד במשפט כנגד האב, על עבירות ממין אלו שבוצעו באחיו או אחותו, או לחילופין אם הורה יכול להעיד נגד ילדו, על עבירות ממין אלו שבוצעו בילדו האחר.

 

 

עבירות נוספות לגביהן כן כשרים הללו להעיד האחד נגד השני, הינן עבירות הקשורות בשיבוש ההליך המשפטי, לעניין משפט בו היו כשרים להעיד בהתאם לחריגים האמורים. אלו עיקר החריגים, אך קיימים חריגים נוספים המצויים בהוראות חוק נפרדות ספציפיות.

 

 

יש לציין, כי פעמים, אף שכלל לא ברור כי העדות מותרת, עשויה התביעה לכלול עד כזה ברשימת העדים, ולהתעלם בכך מן האיסור בהעדתו, או מן הספק בשאלת קיומו של איסור כזה. במקרה כזה, על הסנגור המייצג בתיק לתקוף את העניין, במיוחד במקרים בהם העדות נגד קרוב המשפחה, הינה קריטית לשם ביסוס ההרשעה.


 


עודכן ב: 18/11/2010