סרטן הוא שם כללי למחלות שונות, שבהן מספר תאים בגוף מתחלקים בצורה בלתי מבוקרת. מקור המונח הוא בבעל החיים סרטן. רופא יווני בשם גלן שחי בתקופת יוון העתיקה הבחין בדמיון בין צורת גידולים מסוימים לצורה של סרטן, כאשר כלי הדם המקיפים את הגידול מזכירים את רגלי הסרטן.

 

ישנם שני סוגי גידולים: שפיר שאיננו הורס את הרקמה ממנה הוא נוצר ואינו מתפשט לרקמות מרוחקות, וממאיר שהוא גידול סרטני ובעל יכולת ליצירת גרורות קרי, התפשטות לרקמות ואיברים בריאים ומרוחקים בגוף, דרך קשרי הלימפה וכלי הדם, ופגיעה בתפקודם עד לכדי קריסה תפקודית ומוות.

 

שדה המחקר והטיפול במחלת הסרטן ברפואה נקרא אונקולוגיה. סרטן הוא מושא מחקר חשוב עם עליית תוחלת החיים אולם ראוי לציין כי למרות התקדמות ניכרת בפיתוח תרופות עבור הסרטן הרי שסרטן אשר התגלה בשלבים מאוחרים עדיין לא ניתן לריפוי וצפוי, במרבית המקרים, להוביל למוות. מכאן, קיימת חשיבות רבה בגילוי מחלת הסרטן בשלבים מוקדמים של המחלה ובטרם שלחה גרורות לאיברים מרוחקים בגוף.

 

הגידולים הסרטניים השכיחים ביותר אצל הגברים הם סרטני הערמונית, המעי הגס והחלחולת (רקטום), הריאה ושלפוחית השתן. ואילו אצל הנשים הם סרטן השד, סרטן המעי הגס והחלחולת.

 

הגישה בשנים האחרונות הינה כי ישנם גורמי סיכון בעלי פוטנציאל לעידוד התפתחות מחלת הסרטן, ומנגד, ישנם גורמים המקטינים את הסיכוי ללקות במחלה באופן דרמטי.

 

כלל בני האדם מפתחים תאים סרטניים אך לא כולם יחלו בסרטן. תזונה נכונה והימנעות מגורמים המגבירים סיכון לחלות בסרטן כגון קרינה, וכימיקלים המצויים בריסוסים שונים, בהחלט יכולים להוריד את הסיכוי לחלות בסרטן בעשרות אחוזים.

 

לחולי סרטן וגם לאנשים בריאים מומלץ לנקוט בתזונה נכונה ובריאה קרי, לצרוך במתינות סוכרים פשוטים, קמח לבן, שומן טרנס ומנגד, יש לצרוך יותר מזונות העשירים באומגה 3 ולהרבות בפירות וירקות. טיפול דרך תזונה לאחר התפתחות הסרטן אינו יכול לבוא במקום הטיפולים הקונבציונליים הכוללים: טיפולים ניתוחיים/כירורגיים, רדיותרפיה (טיפול בקרינה), כימותרפיה (טיפול כימי), אימונותרפיה (טיפול חיסוני) והורמונתרפיה (טיפול הורמונלי).

 

אחת מהתביעות השכיחות בתחום רשלנות רפואית הינן תביעות בגין איחור באבחון מחלות ממאירות לרבות גידולים סרטניים ומחלות קשות אחרות.

 

במקרים מסוג זה עילת התביעה לרוב מתבססת על כך שהרופא המטפל לא פעל כרופא סביר ולא הפנה את המטופל לבדיקות מתאימות למרות שהופיעו סימנים ראשונים ומחשידים היכולים להעיד על קיום אפשרי של מחלה ממאירה ו/או למרות ששלח לבדיקות לא זיהה בתוצאות הבדיקות את ההיתכנות לקיומה של מחלה ממאירה.

 

לו הרופא היה פועל באופן סביר הרי שבמרבית המקרים המחלה הייתה מתגלה בשלבים מוקדמים וניתן היה לטפל בה ו/או להקטין את מכלול הנזקים בגינה ואף למנוע את התדרדרותה עד לכדי מצב בלתי הפיך ומוות.

 

הפסיקה בבתי המשפט הכירה בראש נזק שנקרא אובדן סיכויי החלמה שהוא ראש נזק המוכר בתביעות רשלנות רפואית. הוא בא כמענה לטענה שמוכרת כנטענת על ידי המוסד הרפואי לפיה "גם אם המחלה הייתה מאובחנת בזמן, לא היו לתובע סיכויי החלמה העולים על 20%". בית המשפט, בפסיקה תקדימית מהשנים האחרונות, קובע כי גם מסיכויי ההחלמה המזעריים הללו אין להתעלם וגובה הפיצוי יהיה כאחוז סיכויי ההחלמה. מכאן, החשיבות הרבה באבחון המוקדם של מחלות קשות בכלל וגידולים סרטניים וממאירויות בפרט.

 

על מנת לבסס תביעה בגין איחור באבחון על התובע הניזוק להוכיח כי הרופא המטפל התרשל בטיפול וכי רשלנותו זו אפשרה למחלתו להתקדם ובכך נגרם לו נזק.אבחון מוקדם הינו משמעותי בתהליך הריפוי ו/או מניעת התדרדרות המחלה והקטנת מכלול נזקיה ולכן, מחדלים, המונעים זאת, מהווים עילה אפשרית להגשת תביעת רשלנות רפואית.

 

לאור האמור לעיל, במידה ולדעתכם נתגלתה מחלתכם בשלבים מאוחרים למרות שהופיעו סימנים מקדימים שיכלו להעיד על מחלה זו, מומלץ לבחון קיומה של רשלנות רפואית ולפנות בהקדם לעורך דין העוסק ברשלנות רפואית והבקיא בתחום זה, על מנת שיבצע את הבירור הדרוש עם מומחים רפואיים רלוונטיים ויבחן מולם האם קיימת עילה לתביעה בגין כך.

 


עודכן ב: 13/11/2011