בית משפט השלום בתל אביב דחה לאחרונה תביעה של חברת עמידר כנגד דיירים שפלשו, לטענת החברה, לנכס בחולון.


על פי כתב התביעה, לפני כארבעים שנה חתמו הוריו של הנתבע על חוזה שכירות לדירה עם התובעת. לפי החוזה, השכירה החברה להוריו את הדירה בעלות מסובסדת. הורי הנתבע נפטרו שניהם וכעת מחזיקים בדירה הנתבע והנתבעת שהינה אשתו.


לטענת התובעת, הנתבעים לא רכשו זכות להתגורר בדירה, ולכן ראתה בהם פולשים. עוד ציינה כי הנתבעים לא גרו עם האב המנוח בדירה במשך ארבע השנים האחרונות, ולא זכו להכרה כזכאים לדיור ציבורי, על אף שהגישו בקשה לקבלת זכות דייר ממשיך. לטענתה סרבו הנתבעים לפנות את הדירה ואף סרבו לשלם את דמי השימוש בה.


על כן הגישה החברה תביעה לפינוי הדיירים מהדירה וכמו כן תביעה לתשלום דמי שימוש בסך 67,080 שקלים על התקופה שבין חודש יוני 2010, יום פטירת אביו של הנתבע, ועד לחודש ספטמבר 2012, מועד הגשת התביעה.


הנתבע טען כי התגורר בדירה משנת 1975


מנגד טען הנתבע כי התגורר בדירה באופן רציף החל מיום חתימת החוזה של הוריו על הדירה לפני כארבעים שנה ואף לאחר שאביו נפטר, למעט תקופות קצרות בהן שהה במרכז גמילה ובמאסר. בנוסף טען שבקשתו להכרה כדייר ממשיך נדחתה שלא בצדק וביקש מבית המשפט להכיר בזכויותיו.


הנתבעים הוסיפו ואמרו כי עומדת להם הזכות להשתמש בדירה מטעמים של השתק, שכן התובעת ידעה על שהותם בדירה ולא ביקשה לפנותם עד להגשת התביעה, כ-15 חודשים לאחר פתירת האב. עוד טענו כי במשך התקופה שלאחר מות האב, שילמו את דמי השכירות על פי המצוין בהסכם והוסיפו כי לא נדרשו מעולם לתשלום דמי שימוש.


נוסף על כך טענו הנתבעים כי התובעת לא פירטה את דרישת התשלום לדמי שימוש ולא הבהירה על איזו תקופה היא דורשת אותו. משום כך ביקשו הנתבעים לדחות את התביעה.


התובעת טענה כי מבדיקות שנערכו מטעמה עלה כי האב המנוח חי בגפו בדירה החל משנת 2005, והגישה מספר דוחות של ביקורים במקום לראייה.


בתגובה העיד הנתבע והציג מסמכים אשר אישרו את היותו של האב עיוור וכן מסמך מהביטוח הלאומי שתיארו את תלותו המוחלטת בזולת עקב מצבו. מכאן, טען הנתבע כי לא ייתכן שאביו היה יכול להתגורר לבדו, ללא עזרה.

 

ביהמ"ש קיבל את עדויות ההגנה וקבע: הנתבע יוכר כדייר ממשיך


מטעם ההגנה העידו כמה משכיניו של הנתבע, וכולם ללא יוצא מן הכלל הצהירו כי הנתבע התגורר בדירה עם אביו לפחות משנת 2005 ברציפות. השכנים אישרו את מגוריו בדירה לאורך השנים, למעט תקופות שהותו של הנתבע במרכז הגמילה.


מדריכו של הנתבע במרכז הגמילה העיד אף הוא, וסיפר כי נהג לבקר אותו בדירה לאחר שחרורו מהמרכז בתדירות גבוהה ובמשך שש שנים עד לשנת 2009.


לאור העדויות שנשמעו ולאחר התחשבות בראיות, קבעה השופטת כי הנתבע התגורר עם אביו המנוח בדירה ברציפות, לכל הפחות החל משנת 2005 ואף מוקדם מכך. לפי השופטת, בשל מגוריו של הנתבע עם אביו בדירה שלוש שנים טרם פטירתו, ומשום שאין בבעלתו נכס אחר, יש להכיר בזכותו כדייר ממשיך.

 

יש לך שאלה?

פורום חוזה שכירות - יחסי שוכר משכיר ושכירות הוגנת
פורום פינוי שוכר ומקרקעין, פירוק שיתוף

 

בנוסף קבעה השופטת, יש להכיר בזכות אשתו של הנתבע, מכורח הנישואים, להתגורר עמו בדירה. לפיכך דחתה השופטת את התביעה ופסקה כי על התובעת לשלם לנתבעים הוצאות משפט ושכר טרחת עורך דין בסך 10,000 שקלים.


ת"א 34161-09-12