18 חודשי מאסר נגזרו לאחרונה על אדם שהורשע בהפקרתו של הולך רגל, לאחר שפגע בו ברכבו ולא הושיט לו עזרה. בית המשפט המחוזי בתל אביב קבע כי למרות שהתאונה קרתה באשמתו של הנפגע, הנאשם ירצה עונש מאסר בפועל בגין ההפקרה.


בשעות הערב בחודש אוגוסט 2013, נהג הנאשם בכביש עירוני. במקביל, החל הולך הרגל לחצות את הכביש בצומת סואנת. הנהג לא הבחין בו בחצייתו את הכביש ופגע בו בעוצמה כאשר הולך הרגל מועף על שמשת הרכב, מנפץ אותה, מוטח על מכסה המנוע ונופל תחת גלגלי הרכב.


לאחר שעצר את הרכב, החליט הנאשם לעקוף את הפצוע שהיה שרוע על הכביש, ולברוח מהמקום מבלי לסייע לו ומבלי להזעיק עזרה.


כתוצאה מהתאונה הקשה, הובהל המתלונן לבית החולים כשהוא סובל מפגיעת ראש קשה. הוא הורדם והונשם בטיפול נמרץ, עם שברים רבים בגופו ובפניו, ובימים אלו נמצא בטיפול סיעודי מורכב.


כשנתפס למחרת האירוע, הודה הנאשם במעורבותו בתאונה, והורשע בעבירת הפקרה לאחר פגיעה. בעקבות בדיקה שנערכה נקבע כי התאונה עצמה היתה באשמת הולך הרגל אשר נהג בפזיזות, ולא חצה את הכביש במקום המיועד לכך.

 

שירות המבחן: אדם חרדתי ובודד שלא יתמודד עם עונש מאסר 


שירות המבחן שהתבקש לערוך תסקיר בעניינו, עמד על נסיבות חייו הקשות של הנאשם, שהתגלה כאדם בודד שסובל מהפרעות נפשיות ונוירולוגית קשות. לפי חוות דעתו של פסיכיאטר שהוגשה לבית המשפט, נראה כי הוא סבל כל חייו מקשיי למידה, מקשיים רגשיים ונפשיים וכן מחרדות קשות. לפי חוות הדעת, הוא פיתח פוביות שונות והתקשה לקבל מרות. כמו כן, התגלה כי כבר לפני שלושים שנה לערך, הוא אושפז בבית חולים פסיכיאטרי וטופל במשך שנים עד שמצבו החמיר והוא בחר שלא להמשיך בטיפול.


לטענת הפסיכיאטר, התאונה השפיעה עליו באופן קשה ביותר, ויחד עם שירות המבחן, המליץ שלא להכניסו למאסר מאחר ועונש מעין זה עלול להחמיר את מצבו, והוא יתקשה מאוד להתמודד עם אוכלוסייה עבריינית, ולשהות בתנאים מגבילים אשר יגבירו את הפוביות מהן הוא סובל. שירות המבחן המליץ להטיל עליו עבודות שירות בלבד. 


בתו של הנאשם כתבה מכתב לביהמ"ש בו היא מדגישה את היות אביה אדם בודד, המשתדל להתרחק מחברת בני אדם, וחי בצמצום ובעוני.


בבואו לדון בפסק הדין, ביקש בית המשפט להכריע מהו העונש ההולם את עבירת ההפקרה לאור נסיבות חייו הקשות, והפרעתו הנפשית של הנאשם מחד ואשמתו של הולך הרגל בתאונה מנגד.


לאחר שמיעת טענות הצדדים, ובחינת חוות הדעת הפסיכיאטרית בעניינו, קבע ביהמ"ש כי עליו לרצות עונש ממשי על מעשיו, למרות היותו בעל הפרעות חרדתיות קשות. לפי השופט, מלבד הפקרתו של הפצוע, שייתכן שנבעה מחרדה אמיתית ובהלה, הוא חטא בכך שלא הגיע להסגיר את עצמו לאחר האירוע וחיכה שהשוטרים יתדפקו על דלתו לאחר חקירה מאומצת.

 

יש לך שאלה? 

פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים
פורום פסילת רישיון | שלילת רישיון


לדברי השופט, כפי שיכול היה להגיע לבית גרושתו ולספר לה על התאונה, יכול היה לגשת לתחנת המשטרה ולדווח על מעשיו. על כן, קבע השופט כי למרות שלא נמצא אשם בתאונה עצמה, ולמרות נסיבות חייו המצערות, עליו לרצות עונש מאסר בפועל על כך שהפקיר את המתלונן והסתתר בביתו עד יחלוף זעם.


לפי כל אלה, גזר השופט על הנאשם 18 חודשי מאסר בפועל, שנת מאסר על תנאי, ופסילת רישיון למשך 7 שנים.


ת"פ 29178-08-13