בית משפט השלום באשדוד פסק בשבוע שעבר (יום א') לטובת יורשיו של מבוטח "הפניקס" שהתאבד, אשר הגישו תביעה נגד חברת הביטוח הפניקס לקבלת התגמולים לאחר מותו.
בחודש יולי 2011, נמצא אב המשפחה בחדר מלון כשהוא ללא רוח חיים, לאחר שטרף נפשו בכפו. אשתו וילדיו, אשר נותרו ללא אב מפרנס וללא כל מקור פרנסה אחר, פנו לחברת הביטוח הפניקס, בה היה מבוטח המנוח, וביקשו את כספי הביטוח.
אולם, להפתעתם הרבה, הקשתה עליהם החברה וסירבה לשלם. לטענתה, המבוטח הסתיר ממנה, בעת החתימה על הצהרת בריאות, מחלות שונות ומשונות אשר היה בהן כדי לסרב לצירופו לפוליסה מלכתחילה.
הפוליסה נשואת התביעה, הוקמה בעקבות הלוואת משכנתא שלקח המנוח טרם פטירתו, יחד עם אשתו. לכן, הגישו התובעים את תביעתם גם נגד בנק לאומי שהקים את המשכנתא, ונגד סוכנות הביטוח שעבדו עם חברת "הפניקס".
בתביעתם, ביקשו התובעים כי הנתבעת תשיב את כספי הפוליסה ודרשו אף פיצויים עונשיים על התנהלות הנתבעות כולן, בסך כמיליון שקלים.
חברת הביטוח: המבוטח פעל במרמה ולא הצהיר על מחלות רבות
חברת הביטוח חזרה על סירובה ועל טענותיה בבית המשפט, כאשר היא טוענת כי המנוח נהג בחוסר תום לב ובמרמה כלפיה, ולא הצהיר על מחלות רבות ומגוונות מהן סבל, כמו למשל מחלת כלי דם, לחץ דם גבוה, מחלת לב, מחלת כליות, וכן סבל ממחלות הקשורות למערכת העצבים.
לטענתה, לו היה מצהיר המנוח על כל אלה, בוודאי לא היה מבוטח על ידם, ובוודאי אין סיבה להשיב למשפחתו את כספי התגמולים אשר נאספו במרמה ובשקר.
בנק לאומי טען להגנתו כי אין לו דבר עם התובעים ואין הוא אחראי למריבה ביניהם לבין חברת הביטוח, כפי שאינו אחראי למעשיה והחלטותיה של החברה. לתמיכה בטענותיו, הגיש לבית המשפט את חוזה ההלוואה שהקים למנוח ולתובעת, שם חתמו על סעיפי וויתור המסירים כל אחריות מהבנק לגבי התקשרות הלקוח עם חברת הביטוח.
סוכנות הביטוח אשר החתימה את המנוח על טפסי החברה, טענה להגנתה כי היא פעלה כדין ולפי ההוראות שניתנו לה על ידי חברת הביטוח, ובסך הכל החתימה את המנוח על הצהרת הבריאות כשהיא מדגישה בפניו את חשיבות הגילוי הרפואי כנהוג. על כן, אין לתובעים עילה נגדה.
ביהמ"ש: המבוטח הצהיר על מחלותיו העיקריות ופעל בתום לב
בבואו לדון בסוגיה, קבע השופט כי על מנת להגיע להחלטה יש לקבוע ראשית האם מדובר במעשה מרמה מצד המנוח. לאחר בחינת שני השאלונים שמילא במעמד החתימה על הצהרת הבריאות, נראה כי החסיר מחלות רבות, ולא מילא באופן שלם את הטפסים.
יחד עם זאת, קבע השופט, כי לא בכל מקרה של אי גילוי ניתן להצביע על מעשה מרמה, ולכן ישנו צורך לבחון את תשובותיו בשאלון, לפי מכלול הנסיבות. כך למשל, קבע השופט כי על המחלות העיקריות מהן סבל, מחלת לחץ הדם למשל, הצהיר המנוח בשאלון, שכן היתה זו מחלתו העיקרית, בגינה לקח תרופות בכל יום. אי לכך, לו היה השאלון מכוון אותו למחלות משניות אשר נמצאות בתוך מסגרת מחלתו העיקרית, בוודאי היה מפרט ומשיב עליהן בנפרד. אולם לא כך היה הדבר.
לבסוף, קבע השופט כי נראה שהמנוח לא ניסה לרמות את חברת הביטוח, ואומנם הותיר מחלות רבות מחוץ להצהרתו, אך לא את העיקריות מביניהן, והמסוכנות ביותר לבריאותו.
יש לך שאלה?
פורום תביעה אזרחית | תביעה משפטית
פורום תביעת ביטוח
יתרה מכך, קבע השופט כי ממילא אין כל קשר בין מחלותיו לבין התאבדותו המצערת, ולכן אין סיבה שחברת הביטוח לא תשלם למשפחתו את התגמולים המגיעים לה. על כן, חייב השופט את חברת הביטוח בהשבת התגמולים לתובעים, העברת יתרתם לבנק, ובתשלום הוצאות משפט ושכר טרחת עו"ד בסך 29,500 שקלים.
את התביעה נגד סוכנות הביטוח ובנק לאומי, דחה השופט וחייב את התובעים בתשלום הוצאותיהם המשפטיות בסך 5,000 שקלים. כמו כן, דחה השופט את תביעתם בנוגע לפיצויים עונשיים.
ת"א 60280-01-12
