בית המשפט המחוזי בירושלים פסק בשבוע שעבר (יום ד') מעצר של 20 חודשים על צעיר בגין שלושה מקרי שוד של פלאפונים מעוברים ושבים, והורשע, בין היתר, בשוד בנסיבות מחמירות.


במהלך חודש אוגוסט 2013, נהג הנאשם ברכב יחד עם שותפו, והבחין באישה שולחת הודעה בטלפון הנייד. הוא עצר את הרכב, כשהשותף יוצא ומטיח את ראשה בקיר בניין סמוך, ולוקח ממנה את הטלפון. כתוצאה מהאירוע, נגרמו למתלוננת כאבים בראשה, והנאשם הורשע בעבירה של סיוע לשוד בנסיבות מחמירות.


האירועים השני והשלישי התרחשו באותו היום, בהפרש של שעתיים זה מזה, כאשר בכל אחד מהם הצעיר עצר את הרכב וחיכה לשותפו שלקח מידיהן של המתלוננות את הטלפון.


בתסקיר השירות שנערך לנאשם, צעיר כבן 19, נטען כי הוא פעל באופן אימפולסיבי ואלים במקרי השוד עקב לחץ מצד חבריו. עם זאת, צריך לציין כי מדובר בבחור צעיר, מנומס וביישן, בעל אישיות חלשה ואופן חשיבה תמים אשר טרם גיבש דרכי חשיבה והתנהגות אחראיים, שקולים ועצמאיים.


בנוסף, צוין בתסקיר כי ההליכים המשפטיים השפיעו באופן משמעותי על הנאשם, וגרמו לו למשבר. הצעיר, שלא היה מעורב בפלילים מימיו, חש בעת ההליך בעניינו פוביה של ממש ממעצר ומעונש מאסר ממושך בעקבות המעשים. הוא אף הביע חרטה מלאה על מעשיו, הבין לעומק את משמעות העבירות וביקש לשקם את עצמו ולצאת מהדרך העבריינית בה בחר.


לטענת בא כוחו של הנאשם, הרקע למעשים היה כי באותה תקופה חבריו ללימודים התעמרו בו, השמיצו אותו והסיתו אחרים נגדו במהלך לימודיו בתיכון. למעשה, הוא חש מאוים, והסכים לנהוג ברכב במטרה להרגיע את תוקפנותו של שותפו לדבר העבירה. כמו כן, ציין הסניגור כי הצעיר לא ידע על כוונתו של השותף לבצע מעשי שוד.


בא כוחו של הנאשם הוסיף כי בשני האירועים האחרים, איים עליו השותף כי אם יסרב להצטרף אליו יפגע בו ובבני משפחתו. הצעיר לא ידע איך להגיב לאיומים, ולכן הסכים להצטרף גם למעשי השוד הבאים.


לבסוף, טען בא כוחו של הנאשם כי הצעיר נטל אחריות מלאה על מעשיו, חזר למוטב, החל לימודים בבית ספר פרטי ויוקרתי ואף הראה שיפור משמעותי בלימודיו, כאשר לכך יש להוסיף גם את השיפור הכללי במצבו.


המאשימה: צריך להתחשב בפגיעות הפיזיות והנפשיות של המתלוננות


מנגד, טענה המאשימה כי יש לתת את הדעת לפגיעות הפיזיות, כמו גם לפגיעות הנפשיות, שנגרמו לקורבנות העבירות, לצד הפגיעה בשלומו ובביטחונו של הציבור.


כמו כן, המאשימה הוסיפה כי שלוש המתלוננות ביקשו להניח את השוד הטראומטי מאחוריהן ולהימנע מהצורך להגיע לבית המשפט. עם זאת, שלושתן תיארו תחושות פחד ואימה, ואובדן תחושת הביטחון הבסיסי.


לבסוף, טענה כי הצעיר לקח אחריות מצומצמת בלבד, תוך הקטנת חלקו. בנוגע לטענותיו בעניין חששו מחבריו, ציינה המאשימה כי גם אם היה חשש כזה, אין זה מצדיק פגיעה בגופם וברכושם של קרבנות עוברי אורח, והנאשם היה יכול לפנות למשטרה או להוריו.

 

יש לך שאלה?

פורום מעצר - זכויות עצורים ושחרור ממעצר
פורום כתב אישום במשפט הפלילי


לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע בית המשפט, כי מדובר במקרה של פגיעה חמורה בערך החברתי של שמירה על שלומו של אדם, וכן בפגיעה בערך החברתי של הגנה על הרכוש. לעומת זאת, קבע בית המשפט כי יש להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם, הודאתו והעובדה כי הוחזרו הטלפונים הניידים לשתי המתלוננות בשני אירועים האחרונים.


לפי כל אלה, גזר השופט על הנאשם 20 חודשי מאסר בפועל, 18 חודשים מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, וכן פיצוי כולל של 11 אלף שקל לשלוש המתלוננות.