בית משפט השלום דן לפני שבוע (יום ב') בתביעה כספית בסכום של 169 אלף שקלים שהגישו אישה ואמה, בטענה שהלוו לנתבע כספים אך הוא לא פרע את החוב. הנתבע מצדו הכחיש שקיבל את ההלוואה, וטען שרק העביר את הכספים לאדם אחר. השופט לא השתכנע מגרסת הנתבע וקיבל את התביעה, ולפיכך חויב הלווה להשיב לתובעות סכום של 163 אלף שקלים, וכן לשלם את הוצאות שכר הטרחה שלהן בסכום של עשרת אלפים שקלים.


לפי הצהרת התובעת, היא הכירה את הנתבע כאשר עבדו ביחד במלון ספא בים המלח. היא טענה שהנתבע הציע לה להלוות לו כספים כנגד תשואה בשיעור 3%, והבטיח לה שתוכל לדרוש את פירעון ההלוואה ולקבלה בתוך חודש ימים. היא שוכנעה שמדובר בעסקה כלכלית כדאית, והעמידה לזכותו כספים במועדים שונים שהסתכמו ב-138 אלף שקלים.


גרסתה נתמכה בעדות של עובדת באותו מלון, אשר הכירה את הצדדים במסגרת העבודה. העדה הצהירה שהנתבע פנה גם אליה יותר מפעם אחת, והציע לה שתלווה לו כסף כנגד תמורה של 2%, אך היא לא הייתה מעוניינת בכך וסירבה.


הנתבע: שימשתי איש קשר בין התובעת והאדם שלווה את הכספים


ואולם, הנתבע הציג גרסה אחרת למה שקרה, אף שלא הכחיש שקיבל מהתובעת כספים. הוא תיאר שכאשר עבד באתר "מצדה", עובדים אחרים סיפרו לו על אדם המנהל דוכן משקאות באתר, ששמו ניז'ר, אשר לוקח הלוואות ומשלם כנגדן ריבית בשיעור 3%. במסגרת שיחה שניהל עם התובעת שבה היא הביעה התעניינות בעניין אפיקי השקעה, הוא סיפר לה על אותו ניז'ר.


הנתבע המשיך וטען כי התובעת ביקשה ממנו ליצור קשר עם אותו אדם ולוודא את אמינותו, ולאחר מכן עזר לקשור ביניהם הסכם ושימש שליח ואיש קשר להעברת כספי ההלוואה ותשלומי הריבית.


לגבי העדות של העובדת הנוספת, הוא הכחיש שאי פעם הציע לה להלוות כספים תמורת ריבית, וניסה לערער את מהימנות העדות. הוא הצביע על כך שהעדה לא זכרה את השנה המדויקת שבה פנה אליה בהצעתו, אך השופט לא התרשם מכך מאחר שחלף זמן רב מאז קרות האירועים.


השופט שמע את הגרסאות השונות שהשמיעו הצדדים, והעדיף באופן ברור וחד משמעי את גרסתה של התובעת. הוא קבע שגרסת הנתבע לא הייתה עקבית והעלתה תהיות רבות, כגון מדוע שהתובעת תפנה דווקא אליו אם חיפשה השקעה לכספה, שאלה שלא ידע להשיב עליה.


בית המשפט: לא סביר שהתובעת העמידה הלוואה לאדם שמעולם לא פגשה


כמו כן, השופט אף הטיל ספק בטענת הנתבע כי שימש שליח בלבד, וציין כי על פי השכל הישר וניסיון החיים, לא סביר בעיניו שהתובעת העמידה הלוואות בסכומים כה גדולים למישהו שמעולם לא פגשה, ומעולם לא חתמה איתו על הסכם כלשהו או קיבלה ממנו מסמך שיפרט את תנאי ההלוואה.

 

יש לך שאלה?

פורום הסדר חוב | מחיקת חובות
פורום גביית חובות


מלבד זאת, הנתבע לא טרח לזמן לעדות את הצד השלישי שלטענתו הוא זה שלקח את ההלוואה, ואף לא מצא לנכון להביא לעדות עובדים נוספים מהמלון שלטענתו הלוו אף הם כספים לאותו אדם. כלומר, לא הובאה ראיה כלשהיא מלבד עדותו שלו לקיומו של אותו לווה.
משכך השופט קיבל את התביעה, וחייב את הנתבע לשלם לתובעות 163 אלף שקלים וכן הוצאות שכר טרחה בסכום של עשרת אלפים שקלים.


ת"א 34808-11-13