עובדת זרה שעבדה כמטפלת סיעודית של קשיש במשך שנה וכמה חודשים עד למועד פטירתו, תבעה את שתי בנותיו של המנוח לתשלום זכויות שונות המגיעות לה מתקופה העסקתה כגון פיצויי פיטורין, דמי הבראה, דמי הודעה מוקדמת ועוד. בית הדין האזורי לעבודה קבע ביום ד' כי יש לחייב בחובות העיזבון את כלל היורשים, כולל שתי הנתבעות, וקיבל את התביעה. שתי האחיות ישלמו לתובעת סך של כ-13 אלף שקלים, ויישאו בהוצאותיה בסכום של 2,500 שקלים נוספים.


במסגרת תביעתה טענה העובדת, אשר עבודתה הסתיימה עקב מותו של המנוח, כי לא קיבלה את מלוא הזכויות המגיעות לה על פי חוק עבור תקופת עבודתה וסיום העסקתה, וכי על הנתבעות לפצות אותה מאחר שהן היורשות.


הנתבעות טענו מנגד כי לא הן העסיקו את העובדת, אלא אחיהן הוא זה ששכר אותה ושילם את משכורתה, ולכן כל חוב שקיים עבור העסקתה אינו נוגע אליהן. כמו כן טענו כי אם העובדת רוצה לתבוע את היורשים, עליה לצרף לתביעתה גם את יתר האחים, לרבות האח האמור ואחות נוספת שלא נכללו בכתב התביעה.


מי היה המעסיק בפועל של העובדת הזרה?


על פי ההלכה הפסוקה, יש לבחון את כלל נסיבות המקרה כדי לקבוע את זהותו של המעסיק, באמצעות בדיקה מעמיקה ומהותית לגבי מי קיבל את התובעת לעבודה, מי שילם את שכרה, מי קבע את תנאי ההעסקה ובסמכות מי היה לפטר אותה.


בענף הסיעוד מקובל כי המטופל הוא המעסיק של המטפל הסיעודי, ולכן הוא אחראי לתשלום הזכויות או עזבונו במקרה שהלך לעולמו, כאשר יש לתת את הדעת לכך שפעמים רבות בני משפחתו של המטופל עוזרים לו לנהל את ענייניו, מבלי שהדבר ייסד יחסי עבודה בינם לבין המטפל.


משכך, העובדה שאחיהן של שתי הנתבעות, כפי שטענו, אכן חתם על חוזה ההעסקה עם העובדת בשם אביו, הסדיר את תנאי העסקתה ואף דאג לתת לה מכתב המלצה אחרי שהמנוח נפטר, עדיין אינה הופכת אותו למעסיקה של התובעת בצורה אוטומטית.


מכיוון שהוכח כי לפי הצוואה, שתי הבנות קיבלו את חלקן בעיזבון, ואף הובהר בהסכם ההעסקה כי אביהן הוא המעסיק, דחה בית הדין את טענותיהן, והוסיף כי העובדת אינה אמורה להינזק מכך שנוצר סכסוך משפחתי בינן לבין האח.


מכיוון שהאח והאחות הנוספת כבר שילמו את חלקם בחוב בעיזבון כלפי העובדת, ורק שתי הנתבעות סירבו לשלם לה את חלקן, הוסיף בית הדין וקבע כי היא כלל אינה מחויבת לתבוע את כל היורשים כפי שטענו הנתבעות, ובייחוד אם היורשים האחרים כבר שילמו לה את חלקם.

 

יש לך שאלה?

פורום יחסי עובד מעביד ( מעסיק )
פורום פיצויי פיטורין


בנסיבות אלה קיבל בית הדין את התביעה, וקבע כי לאור הסכם העבודה שלפיו היא זכאית לפיצויי פיטורין במקרה של פטירת המנוח, עליהן לשלם לה את פיצויי הפיטורין. נוסף על כך נקבע שהיא זכאית לתשלום עבור הודעה מוקדמת, הפרשי שכר מינימום, פדיון ימי חופשה ודמי הבראה, בסך כולל של כ-13 אלף שקלים. נוסף על כך חויבו היורשות בהוצאות המשפט בסכום של 2,500 שקלים.


ד"מ 24606-05-13