במהלך יום עבודה רגיל של עובד בדיר כבשים הוא עזר לכבשה שעמדה להמליט, כאשר לפתע ננגח בראשו בעוצמה על ידי אייל, והוא נותר עם ליקוי שמיעה כתוצאה מהפציעה. זאת הגרסה שמסר בתביעתו כנגד המעסיקה לתשלום פיצויים עבור נזקי הגוף שלו. הוא היה לבדו ברגע התאונה אך למרות זאת גרסתו נמצאה אמינה, ובשבוע שעבר (יום ב') התביעה התקבלה בבית משפט השלום בעפולה. התובע, שהיה כבן 57 במועד התאונה, יקבל סכום נמוך של 6,500 שקלים מהמעסיקה, וזאת לאחר ניכוי הסכום שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי ובהתאם לחוות הדעת הרפואית של המומחה מטעם בית המשפט אשר קבע כי לא נותרה לו נכות לאחר התאונה. כמו כן הוא יקבל תשלום עבור הוצאות המשפט בסכום של 1,300 שקלים.


עוולת הרשלנות הייתה הבסיס לתביעה כנגד המעסיקה, כאשר לטענת התובע המעסיקה אחראית לתאונה. הסיבה לכך היא כי אמנם הותקנה גדר הפרדה בין הכבשים הממליטות לאיילים אשר ידוע שהם מסוכנים ועלולים לתקוף, אך הגדר הייתה נמוכה מדי ולמעשה האיילים היו יכולים להיכנס בקלות לשטח ההמלטה. הוא צירף לתביעה חוות דעת רפואית שלפיה הוא סובל מנכות צמיתה בשיעור 28% עקב ירידה בשמיעה שחלה מאז הפציעה.


התובע הוכיח כי המעסיקה התרשלה, אך יקבל פיצויים מתונים מפני שלא נותרה לו נכות בעקבות הפציעה


מהצד השני המעסיקה כפרה בנסיבות התאונה, ולחלופין טענה כי גם אם בית המשפט יאמין לתיאורו של התובע, עדיין היא אינה אחראית לפציעתו אלא יש לתלות את האשם בו. היא הזכירה שעדותו לגבי התאונה היא העדות היחידה, ומאופיינת בהגזמה, בניפוח העובדות ובהאדרת הנזקים שנגרמו לו. מלבד זאת היא טענה כי התובע סבל מליקויי שמיעה עוד לפני התאונה אך בחר להסתיר זאת מבית המשפט.


מבחינת המעסיקה, היא הנהיגה שיטת עבודה בטיחותית והפרידה כראוי בין הכבשים והאיילים, ואילו התובע עצמו שהבחין עוד לפני כן כי האיילים קופצים מעל הגדר לא וידא שהשטח פנוי מאיילים לפני שהחל בסיוע בהמלטה.


נוסף על כך הגישה המעסיקה חוות דעת רפואית מטעמה אשר לפיה לא נותרה לעובד כל נכות. לאור הפער בין חוות הדעת שהגישו הצדדים מונה מומחה רפואי מטעם בית המשפט, אשר קבע אף הוא כי לא נותרה נכות בעקבות התאונה.


דיווחיו ותיאוריו של התובע לאורך המשפט, בבדיקות הרפואיות ובפני הביטוח הלאומי היו קוהרנטיים ועקביים, והשופטת נתנה בו אמון מלא וקבעה כי אכן ננגח על ידי אייל בדיוק כפי שתיאר. מלבד זאת, המעסיקה כלל לא ניסתה לסתור את עדותו לגבי ההתרשלות בבניית הגדר, ולא הסבירה מהי בדיוק שיטת העבודה הבטוחה שהנהיגה. לפיכך נקבע כי אכן חלה רשלנות מצדה של המעסיקה והיא חייבת לפצות את העובד על נזקיו הגופניים ואחראית באופן מלא לקרות התאונה, מבלי לתלות אשם תורם בהתנהלותו של התובע.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונת עבודה
פורום מימוש זכויות רפואיות כספיות


עם זאת, השופטת קיבלה באופן מלא את חוות דעתו של המומחה הרפואי מטעם בית המשפט אשר הייתה משכנעת ומבוססת היטב, ולכן קבעה כי לא נותרה לתובע נכות בעקבות התאונה. בהתאם לעובדה זו ולאחר ניכוי סכום של 8,700 שקלים שקיבל התובע בגין הפגיעה מהביטוח הלאומי, בסופו של דבר חויבה המעסיקה בפיצויים בסך 6,500 שקלים בלבד, בצירוף תשלום עבור הוצאות המשפט בסך 1,300 שקלים.

ת"א 10982-04-11