מה גובה הקנס הראוי בגין העסקת 14 עובדים זרים בעסק לפיטום אווזים ללא היתר, ללא חוזה עבודה או הסדרת ביטוח רפואי, ותוך שיכונם בתנאי מגורים מחפירים? לאחרונה קיבל בית הדין הארצי לעבודה את ערעורה של המדינה, וקבע שהחקלאי אשר הוטל עליו לשלם קנס בסך 120 אלף שקלים בבית הדין האזורי, ייאלץ לשלם קנס גבוה בהרבה בסך של 300 אלף שקלים.


תחילה המעסיק זוכה מחמת הספק, אך כעבור שנתיים, בשנת 2012 הוא הורשע בעבירות על חוק עובדים זרים בעסק שהפעיל עם אביו, בעקבות ערעור המדינה. בקביעת הקנס הביא בית הדין האזורי בחשבון את העובדה שהאב היה האחראי העיקרי לעבירות, והטיל על המשיב קנס של 120 אלף שקלים ועל האב קנס בסכום 150 אלף שקלים.


המעסיק: העובדים הזרים הם אלו שבחרו לגור בלול, משום שחששו ממשטרת ההגירה


על גובה הקנס הגישה המדינה ערעור בטענה שמדובר בעונש קל ולא ראוי יחסית לעבירות החמורות שביצע, כאשר לטעמה לא נערך האיזון המתאים בין אופי העבירות והיקפן לנסיבות המקלות. המדינה הזכירה שהעובדים הזרים שוכנו בלול עופות ללא אמצעי קיום מינימליים וטענה שהעונש המקסימלי בגין העבירות יכול להגיע עד שישה מיליון שקלים.


בהליך הערעור טען המשיב כי יש הבדל גדול בינו לבין אביו מבחינת האחריות לעבירות, כאשר חלקו בעסק היה רק משני לזה של האב. מאחר שעל אביו הוטל קנס בסכום של 150 אלף שקלים, טען, אין מקום להחמיר עמו מעבר לגובה הקנס הזה. עוד טען שהעובדים בחרו להתגורר בלול העופות אף שסופק להם מבנה למגורים משום שחששו ממשטרת ההגירה. כמו כן ביקש להתחשב בזמן שחלף מאז ביצוע העבירות ובעובדה שלא נפתחו נגדו תיקים נוספים מאז, כמו גם במצבו הבריאותי והכלכלי הקשה.


הרכב של שלוש שופטות דן בערעור המדינה. הן הזכירו כי כל אחת מהעבירות שבהן הורשע המשיב מהווה פגיעה בזכויותיהם הבסיסיות של העובדים, והדגישו במיוחד את החומרה שבאספקת מגורים לעובדים הזרים בתנאים שאינם ראויים למגורי אדם.


לול האווזים שבו התגוררו העובדים כלל תנאים תברואתיים מחפירים וחשף אותם לצחנה ולפגעי מזג האוויר. טענתו של המשיב כי הם אלו שבחרו ללון שם לא התקבלה, מאחר שהתגלה כי גם מבנה המגורים שסיפק להם לא עמד בתנאים המינימליים לצורכיהם. אם העובדים חששו ממשטרת ההגירה, ציינו השופטות, הדבר נבע מהתנהלותו הפסולה של המעסיק ומכך שהעסיק אותם ללא היתר.


יש למגר תופעות כאלה, הדגישו שופטות בית הדין, לשמור על זכויותיהם של החלשים ביותר בחברה ולדאוג שלא יתעמרו בהם, גם אם הם אינם שוהים בארץ כחוק. מספר פסקי דין שניתנו בנסיבות דומות הובאו כדוגמה לגובה הקנסות המוטלים על מעסיקים, אשר מתייחסים לעובדים כאל חפצים ולא כבני אדם, והשופטות המשיכו וקבעו שהדעת אינה יכולה לשאת מגורים בתנאים כה מחפירים כפי שנעשה במקרה זה.

 

יש לך שאלה?

פורום אשרות עבודה | הסדרת מעמד לעובד זר בישראל
פורום ייעוץ למעסיקים בעבודה


לפיכך נקבע שיש לקבל את הערעור ולהחמיר בעונשו של המשיב, אם כי לא למצות עמו את הדין לאור מצבו הבריאותי והעובדה שיש לו חובות בהיקפים גדולים. סכום הקנס נקבע על 300 אלף שקלים.


ע"פ 37710-03-13
 


עודכן ב: 17/05/2018