החוק מגביל את מספר שעות העבודה ביום ובשבוע, וקובע ימי מנוחה שבהם אסור למעביד להעסיק את העובד. החוק מתחשב בנסיבות החיים השונות אשר עלולות ליצור מצבים שבהם לא ניתן להימנע מהעסקת עובדים מעבר למותר בחוק ומאפשר העסקה שכזו, המותנית בקבלת היתר.

 

מהו יום המנוחה השבועי?

 

חוק שעות עבודה ומנוחה אוסר העסקה ביום המנוחה השבועי, למעט המקרים הקבועים בפרק הרביעי לחוק. עוד קובע החוק כי המנוחה השבועית צריכה לכלול 36 שעות רצופות, עם זאת, מתיר החוק לשר לקבוע שמשך המנוחה יהיה קצר יותר בענפים מסוימים, כאשר המינימום הנדרש הוא זמן מנוחה של 25 שעות רצופות. דוגמא לכך בתחום התחבורה הציבורית היא נהגי אוטובוס. בנוסף, מי שעובד בשבוע עבודה של 5 ימים, עבודה ביום ששי נחשבת כעבודה ביום מנוחה.

 

החוק קובע כי יום המנוחה השבועי יהיה יום שבת ליהודים, ולמי שאינו יהודי- יום ששי או ראשון, לפי דתו. החוק אף קובע איסור אפליית עובד אשר אינו מוכן לעבוד ביום המנוחה השבועי מטעמי דת. לפי החוק, אסור למעביד להפלות מבקש עבודה בהליך הקבלה לעבודה אם אין הוא מוכן לעבוד ביום המנוחה השבועי. כמו כן, עובד רשאי להודיע למעבידו, לאחר שזה הודיעו כי עליו לעבוד ביום המנוחה, כי אין הוא מוכן לעבוד ביום המנוחה עקב מצוות דתו.

 

בשני המקרים, רשאי המעביד לבקש מהעובד תצהיר בכתב הכולל פרטים המעידים על הכרתו הדתית ועל קיום מצוות דתו. אם העובד יהודי – עליו להצהיר בנוסף כי הוא שומר על כשרות בביתו ומחוצה לו ואינו נוסע בשבת.

 

איסור האפליה אינו תקף בענפים מסוימים שנקבעו בחוק. מדובר בענפים בהם ברור כי יש צורך בעבודה רציפה, 24 שעות ביממה, 7 ימים בשבוע: במפעל או מוסד המופקד על בטחון הציבור, בעבודה הקשורה בביטחון המדינה, במקום עבודה הקשרו לשמירת בטיחותם, שלומם או בריאותם של בני אדם, בענף המלונאות, בתפקידים הקשורים לאירוח, בענף ייצור החשמל והזרמתו ובעבודה הקשורה לקיום אספקה או שירותים חיוניים אשר נקבעה בצו.


מתי מותר לעבוד ביום המנוחה השבועי?

 

לפי החוק, רשאי שר העבודה להתיר העסקה בשעות המנוחה השבועית או בחלקן, אם הוא משוכנע שהפסקת העבודה למנוחה השבועית עלולה לפגוע בהגנת המדינה, בביטחון הגוף או הרכוש, או לפגוע פגיעה רבה בכלכלה, בתהליך עבודה או בסיפוק צרכים חיוניים לציבור.

 

שבת ומועדי ישראל

 

פקודת סדרי שלטון ומשפט מספקת הגדרה לימי המנוחה. ימי המנוחה הם שבת ומועדי ישראל – שני ימי ראש השנה, יום כיפור, ראשון ושמיני עצרת של סוכות, ראשון ושביעי של פסח וחג השבועות. למי שאינו יהודי, קובע החוק זכות לקיים ימי מנוחה בשבתם ובחגיהם אשר יקבעו לגבי כל עדה. עוד קובעת הפקודה כי הוראות חוק שעות עבודה ומנוחה בדבר המנוחה השבועית חלות גם על מועדי ישראל לגבי יהודים ולגבי מי שאינו יהודי – על חגי ישראל או חגי עדתו, לפי בחירתו.

 

מהם תנאי העבודה בימי המנוחה?

 

חוק שעות עבודה ומנוחה קובע כי במקרה שהועסק העובד ביום המנוחה, הוא זכאי לשכר בשווי 150% משכרו הרגיל. תעריף זה חל גם לגבי עובד אשר הועסק ביום המנוחה ללא היתר. חשוב לציין כי הזכאות לגמול על עבודה ביום המנוחה והזכאות לגמול בגין שעות נוספות הן זכאויות נפרדות. במידה ועבר העובד שעות נוספות ביום המנוחה, זכאי העובד גם לגמול עבור עבודה ביום המנוחה וגם לגמול עבור עבודה בשעות נוספות. בנוסף על המעביד לתת לעובד שעות מנוחה במספר ובזמן שנקבעו בהיתר שלפיו הועבד, במקום שעות המנוחה השבועית שבהן עבד.

 

במידה ומדובר בעובד אשר שכרו משתלם על בסיס חודשי, יכול המעביד לשלם באופן גלובאלי על העבודה בימי המנוחה, אולם עליו לתת לעובד שעה וחצי מנוחה על כל שעת עבודה שנעשתה ביום המנוחה.

 

יש לך שאלה?

פורום שעות נוספות ותביעות שכר בעבודה

 

על אף קיום האיסור על עבודה ביום המנוחה, צרכי החיים גרמו להיווצרות חריגים רבים. כדי לגמול לעובדים העובדים בימי המנוחה, קבע המחוקק כי שכר על עבודה ביום המנוחה יעמוד על 150% מהשכר הרגיל. קביעה זו אמורה גם לתמרץ מעבידים להעביד כמה שפחות בימי המנוחה, כדי שתתגשם מטרתו הסוציאלית של חוק שעות עבודה ומנוחה – סיוע ומתן אפשרות לעובד לנוח ולפתח את חייו הפרטיים ולבלות זמן עם בני משפחתו.