המושג המשפטי "ידועים בציבור" מתייחס לקשר זוגי בין שני אנשים אשר חיים יחדיו ומנהלים משק בית משותף, לעתים אף מביאים ילדים משותפים לעולם, אך מעולם לא נישאו. ההחלטה שלא להתחתן יכולה לנבוע מסיבות אידיאולוגיות או כאשר מדובר בזוגיות חד מינית או בבני זוג הפסולים מלהתחתן, למשל גרושה וכהן, ולא פעם מחליטים זוגות בפרק ב' לנהל את הקשר הזוגי שלהם ללא נישואין.


לפי דיני הירושה בישראל, בן זוגו של אדם שהלך לעולמו זכאי לקבל חלק גדול מהירושה. אך מה אם מדובר בידועים בציבור? חוק הירושה מתייחס גם לזכויות הירושה של בני זוג שלא נישאו, וקובע בסעיף 55 שלושה תנאים המעניקים לידוע בציבור לרשת את בן זוגו: כל עוד המנוח ובן זוגו ניהלו חיי משפחה זוגיים בדומה לזוגות נשואים, ניהלו משק בית משותף ולא היו נשואים לאנשים אחרים באותו הזמן, ניתנת לידוע בציבור זכות הירושה על פי דין, אשר יכולה להישלל רק אם המנוח הותיר אחריו צוואה שבה ציווה כי ירושתו תעבור ליורשים אחרים.


ילדיהם המשותפים של ידועים בציבור זכאים לקבל את הירושה של ההורים, לא משנה אם באו בברית הנישואין או לא. כמו כן, ידועה בציבור שהוכרה זכאותה לרשת את בן זוגה, תוכל גם לקבל מזונות מהעיזבון אם תזדקק לכך.


האם המוסד לביטוח לאומי מכיר בידועים בציבור שהתאלמנו?


אנשים שהתאלמנו זכאים להטבות סוציאליות שונות בביטוח הלאומי. אך מה עם ידועים בציבור? חוק הביטוח הלאומי מכיר גם בידועים בציבור, וקובע שהם זכאים לאותם תגמולים בדיוק כמו אלמנים. ההבדל הוא שבמקרה של ידועים בציבור יש צורך להוכיח שהזוגיות אשר ניהלו עומדת בדרישות החוק. עם זאת, ניתן לקבל הכרה כידועים בציבור בביטוח הלאומי מבלי לפנות לבית המשפט.


מהם המבחנים שנקבעו בפסיקה להכרה בזכויות הירושה של ידועים בציבור?


כדי להכריע האם בני זוג אכן חיו כידועים בציבור, נקבעו בפסיקה חמישה מבחנים עיקריים. בבואם להכריע בסוגיה, יבדקו בתי המשפט את הפן האינטימי של הקשר, כלומר האם בני הזוג קיימו יחסי אישות, את הפן הרגשי, כלומר האם השניים ראו את הקשר ביניהם כקשר זוגי מחייב, את ההיבט הכספי, דהיינו האם בני הזוג ניהלו משק בית משותף, את כוונת הקביעות שבקשר הזוגי שלהם וכן את פן הכשירות המשפטית, כלומר האם מי מהם היה נשוי לאדם אחר בתקופה שבה חיו כידועים בציבור.


עם זאת, לא מדובר בנוסחת פלא. בתי המשפט יבחנו לעומק את נסיבותיו הספציפיות של כל מקרה ומקרה לפני שיכריעו בסוגיה. למשל, קביעת פרק הזמן שבו חיו בני הזוג כהכרה בחיים משותפים יכולה להשתנות מפסיקה לפסיקה. אמנם נהוג לקבוע כי לאחר שלוש שנים שבהן ניהלו בני הזוג חיים משותפים ניתן להכיר בהם כידועים בציבור, אך בתי המשפט הכירו בעבר גם בידועים בציבור גם לאחר חודשים בודדים של זוגיות.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות ידועים בציבור והורות משותפת


במילים אחרות, בתי המשפט יבחנו מה היה טיב היחסים בין בני הזוג הן מבחינה אובייקטיבית והן מבחינה סובייקטיבית, והאם ניתן להניח כי בן הזוג שהלך לעולמו היה מעוניין להעביר את רכושו בירושה לבן זוגו, לו היה כותב צוואה. אפילו מגורים בבתים נפרדים אינם שוללים את זכאותם של בני הזוג להכרה כידועים בציבור ולזכויות בירושה.