על פי חוק הירושה, כל אדם רשאי לכתוב צוואה המהווה מסמך משפטי תקף אשר במסגרתו יפורטו רצונותיו לגבי חלוקת רכושו לאחר מותו. לא פעם הצוואה משתנה עם השנים, נוספים בה תיקונים וסעיפים או שהיא נכתבת כמסמך חדש לחלוטין. זה יכול לקרות בעקבות זוגיות חדשה, ילדים שנוספו, פטירה בטרם עת של אחד מקרובי המשפחה, סכסוכים שנוצרו במשפחה ועוד.


העיקרון הבסיסי והחשוב ביותר בכל הקשור לדיני הירושה בישראל הוא רצונו האחרון של המוריש, והעברת הירושה בהתאם לרצון זה כפי שנוסח במסגרת הצוואה שהותיר אחריו. זאת כל עוד מדובר בצוואה תקפה וכשרה העומדת בתנאים שנקבעו בחוק הירושה. מעמדה של צוואה בעלת תוקף כמעט בלתי ניתן לסתירה, ולאחר מותו של המצווה ניתן לה תוקף הזהה לזה של פסק דין באמצעות צו קיום צוואה.


באופן עקרוני, הצוואה האחרונה שנכתבה היא הצוואה הקובעת, ומסיבה זו חשוב לציין בתוכה את התאריך שבו היא נערכה. ללא צוואה או במקרה שהיא נפסלת, הירושה תחולק בין היורשים על פי דין אשר קבועים בחוק הירושה.


אך מה קורה אם קיימות מספר צוואות, ויש חשש שהצוואה האחרונה אינה משקפת באמת את רצונו של המנוח? איך ניתן לדעת מה היה רצונו, ובאילו מקרים דווקא הצוואה האחרונה תיפסל?


האם צריך לבטל את הצוואות הקודמות בעת עריכת צוואה חדשה?


הלכה למעשה, מאחר שחוק הירושה מבהיר בצורה מפורשת כי אם ישנן מספר צוואות, יש להתייחס רק לזו שנכתבה במועד המאוחר ביותר ולחלק את העיזבון בהתאם להוראותיה, עצם כתיבת צוואה חדשה מבטלת את קודמותיה.


כאשר מתעוררים סכסוכי ירושה ובית המשפט לענייני משפחה נדרש להכריע לגבי תוקפה של צוואה, ניתן משקל רב למועד שבו נכתבה ולסוגיה האם קיימות צוואות נוספות שנכתבו במועדים מאוחרים יותר, כדי לקבוע איזו צוואה היא למעשה הצוואה האחרונה.


באילו מקרים הצוואה האחרונה לא תהיה הצוואה הקובעת?


ישנם מקרים חריגים שבהם דווקא הצוואה המאוחרת יותר נפסלת, ואילו הצוואה שנכתבה קודם לכן נקבעת כצוואה בעלת התוקף המחייב. קביעות מהסוג הזה נתונות לסמכותו של בית המשפט לענייני משפחה, אשר ניתן לו חופש פעולה נרחב בכל הנוגע להכרה בצוואה.


באילו מקרים מדובר? המקרים הנפוצים ביותר שבהם נפסלת הצוואה האחרונה הם כאשר מתברר שהיא לא נערכה בהתאם לכללים המנוסחים בחוק. במקרים אחרים מתגלים סעיפים או הוראות במסגרת הצוואה שאינם סבירים או מתיישבים עם ההיגיון, או שכוללים עבירות על החוק.


מלבד מקרים אלה, קיימים מצבים חריגים שבהם מוצגות ראיות מוצקות ומשכנעות לכך שדווקא הצוואה האחרונה אינה באמת משקפת את רצונו של המנוח, אלא הצוואה שנכתבה לפניה. דוגמה לכך ניתן למצוא במקרה שנדון בבית המשפט, לגבי תוקפה של הצוואה האחרונה שהותיר אחריו בעל משק ערירי שסבל ממחלה סופנית, אשר נכתבה בערוב ימיו בבית החולים.

 

יש לך שאלה?

עריכת צוואה | רישום צוואה


התברר שבתקופה האחרונה לחייו ובעת שהיה מאושפז בבית החולים, כתב המנוח שלוש צוואות שונות, כאשר בשלושתן בחר להוריש את מלוא עזבונו לשכניו ולהדיר את קרובי משפחתו. שלוש הצוואות האחרונות עמדו בניגוד גמור לצוואות קודמות של המנוח, שבהן הורה להעביר את עזבונו לבני המשפחה. בית המשפט קבע שהשכנים ניצלו את מצבו הרפואי והנפשי של המנוח, והשפיעו עליו באופן לא הוגן כדי לקבל את נכסיו בירושה. שלוש הצוואות האחרונות בוטלו לאחר שנקבע כי הן לא ביטאו את רצונותיו האמיתיים של המנוח.