סעיף 383 לחוק העונשין קובע כי אדם הנוטל ונושא רכוש הניתן להיגנב, בלא הסכמת בעליו, תוך כדי מעשה מרמה, כשהוא מתכוון בשעת הנטילה לשלול את הדבר מבעלו לצמיתות, מבצע עבירה פלילית של גניבה וצפוי לעונש של עד שלוש שנות מאסר בפועל.

 

לעבירה של גניבה ממעביד יש מאפיינים המשווים לה משנה חומרה, בשל ההפרה הבוטה של האמון שנותן המעביד בעובדו. כאשר עובד גונב דבר שהוא נכס של מעבידו, וערכו עולה על 1,000 שקלים, הוא צפוי לעונש מרבי של שבע שנות מאסר.

 

עבירת גניבה בידי עובד מוגבלת בשווי הנכס הנגנב, והיא כוללת גניבת ציוד משרדי מסכום של 1,000 שקלים ומעלה, שימוש ברכב החברה מחוץ לשעות העבודה, שימוש בציוד של המעביד לצרכים פרטיים והיעדרות ארוכות באמצע יום עבודה מבלי לדווח וללא קבלת אישור.

 

עונש של עד שבע שנות מאסר בפועל צפוי גם למנהל בכיר, שהוא חבר דירקטוריון או נושא משרה של תאגיד הגונב דבר שהוא נכס השייך לתאגיד שבו הוא חבר. עבירה זו כוללת גם הוצאת נכסים שאינם מוחשיים, כמו העברת כספים מחשבון החברה לחשבון פרטי וגניבת כרטיס אשראי של בית העסק ושימוש בו.

 

מנהלת בכירה גנבה כשני מיליון שקלים מכספי החברה

 

בית המשפט המחוזי בתל אביב – יפו, הרשיע לאחרונה נאשמת כבת 48 שנים, נשואה ואם לשלושה ילדים, אשר שימשה כסמנכ"ל משאבי אנוש ומנהלת כוח אדם בחברת נסיעות, בעבירה של גניבה בידי עובד ובעבירה של רישום כוזב במסמכי תאגיד.

 

על פי עובדות כתב האישום, בין השנים 2003 עד 2012 גנבה הנאשמת מהחברה שבה עבדה כשני מיליון שקלים, באמצעות רישום פיקטיבי של עובדים במערכת השכר והעברת משכורות פיקטיביות לחשבונות בנק שונים, שבהם הייתה לה שליטה, מתוך כוונה לרמות את התאגיד.

 

במשך התקופה הרלוונטית לכתב האישום, הזינה הנאשמת במערכת השכר של החברה פרטים פיקטיביים של עובדים שעבדו בחברה בעבר, כך שנחזה להיראות כאילו הם עדיין זכאים לשכר. כדי להקשות על איתור השמות, בחרה להזין גם שמות של עובדים קיימים תוך עיוות מינורי של שמם, כדי שיקשה על החברה לגלות כי מדובר בנתונים מפוברקים.

 

לאחר שהנאשמת הזינה את שמות העובדים הפיקטיביים במערכת, היא העבירה משכורות פיקטיביות לחשבונות בנק של אנשים המקורבים לה, במטרה להסתיר ולהסוות את מקורם, ומתוכם שלשלה לכיסה סכום עתק שעולה עד כדי שני מיליון שקלים.

 

המדינה ציינה כי מעשי הנאשמת גרמו לפגיעה קשה ברכושו של אדם ובזכותו לקניין, ובהפרה בוטה של חובות האמון והנאמנות שחבה כלפי מקום עבודתה מטעם בצע כסף. המדינה ביקשה לשקול לחומרה את התכנון שקדם לביצוע העבירה, משכה והיקפה הרחב.

 

הסנגור ציין כי הנאשמת נעדרת עבר פלילי. היא מכרה את ביתה המשמש קורת גג לה ולילדיה, והחזירה את סכום הגניבה במלואו בהליך האזרחי. הסנגור ביקש להסתפק במתחם ענישה שנע בין מאסר שירוצה בדרך של עבודות שירות למספר מצומצם של חודשי מאסר בפועל, בשל נסיבותיה הייחודיות של הנאשמת, הכוללות את התאבדותו של בעלה הראשון, אבי שני ילדיה, ובשל הודאתה שהובילה לחיסכון זמן שיפוטי רב, לקיחת אחריות מלאה והבעת חרטה עמוקה על מעשיה.

 

יש לך שאלה?

פורום כתב אישום במשפט הפלילי

 

בית המשפט השתכנע כי מדובר בסדרת מעשים, מחושבים ומתוכננים היטב, שאותם ביצעה הנאשמת במשך כמעט עשור, במסגרת עבודתה כסמנכ"ל משאבי אנוש ומנהלת כוח אדם בחברה. באמצעות העברה לחשבונות בנק שונים, גנבה הנאשמת מהחברה סכום עתק של שני מיליון שקלים. בנסיבות אלה גזר בית המשפט על הנאשמת 30 חודשי מאסר, שמתוכם 18 חודשים לריצוי בפועל והיתרה על תנאי. 

 

ת"פ 30006-07-15