.jpg)
חייב שנפתח נגדו תיק בהוצאה לפועל, נדרש לחתום על כתב ויתור על סודיות, כאשר קיים חשש לפגיעה בזכותו של הזוכה להיפרע מהחוב כלפיו, וכדי לאפשר לרשם לאמוד את שיעור נכסיו וגובה חובותיו לצורך קבלת החלטות בעניין פירעון החוב והסדרת התשלום.
הוצאה לפועל היא הליך המסייע לממש פסק דין ומסמכים המקנים זכויות כספיות, כמו שטר משכנתא, שטר חוב או המחאה. במקרים שבהם החייב לא משלם את החוב באופן שנקבע על ידי הוצאה לפועל או בית המשפט, נדרש החייב להוכיח שהוא אינו מסוגל להסדיר את החוב, בשל מצבו הכלכלי או בעיות אחרות.
במסגרת הליכי הוצאה לפועל, נדרש החייב, בין היתר, לחתום על כתב ויתור סודיות והסכמה למסירת מידע ומסמכים בדבר כתובתו, נכסיו, גובה הכנסתו ומקורותיה המצויים בידי כל גורם, לרבות בידי גוף ציבורי ותאגיד בנקאי, וכן לקבל מידע ומסמכים בדבר יציאותיו וכניסותיו לישראל, חובותיו וסך הוצאותיו, המצויים בידי בנקים, חברות אשראי, צד שלישי או כל גורם אחר.
סעיף 7ב לחוק ההוצאה לפועל, קובע כי הרשם רשאי, מיוזמתו או על פי בקשת הזוכה, על יסוד כתב ויתור על סודיות, לצוות על כל גורם שברשותו מצוי מידע על החייב, למסור לידיו מידע בנוגע למצבו הכלכלי ויכולתו לשלם את החוב שבגינו נפתח התיק.
המידע שיש למסור לרשם כולל פרטים בדבר נכסים, הכנסות וחובות של החייב ושל בן או בת זוגו, של ילדיו הקטינים והבוגרים הגרים עמו, ומסירת פרטים בדבר עסקים שהחייב או בני משפחתו מנהלים, פרטי חשבונות בנק שלו ושל בן או בת הזוג, וכל פרט או מסמך אחר המעיד על יכולתו הכלכלית להסדיר את חובותיו.
חתימה על ויתור סודיות לפני חקירת יכולת
על החייב לצרף כתב ויתור על סודיות בעת התייצבות לחקירת יכולת לשם בדיקת יכולתו לפרוע את החוב, טרם הגשת בקשה לצו תשלומים, כאשר מציע החייב הסדר חודשי לתשלום חובותיו. כמו כן, חייב המעוניין בהכרזה כמוגבל באמצעים, או הליך איחוד תיקים, נדרש לצרף כתב ויתור על סודיות, כדי למנוע צבירת חובות נוספים.
חייב שחתם על ויתור סודיות מאפשר לרשם להוציא מידע בדבר מצבו הכלכלי הכולל את מקור הכנסותיו, נכסים וחובות לצורך אומדן מצבו. האומדן מאפשר לרשם לקבל החלטות ובהתאם לכך לאשר או לדחות בקשות לצו תשלומים ולהסדר חוב.
במקרים מסוימים, יכול החייב להימנע מחתימה על כתב ויתור סודיות, אך הדבר נחשב לביזיון הוצאה לפועל, אשר מוביל לסנקציה שמטיל עליו הרשם, שיכולה להגיע עד שבעה ימי מאסר. ואף כאשר קיים חשד להתנהלות בחוסר תום לב של החייב, או אי מסירת מידע נכון, יכול הרשם לקבל מידע גם ללא ויתור סודיות, מרשם החברות, ממשרד הרישוי, מביטוח לאומי, מרשם האוכלוסין, ועוד.
יש לך שאלה?
סעיף 7ב1 לחוק קובע כי מסירת מידע על מצבו הפיננסי של החייב, בתום לב, בהתאם לצו שהוציא הרשם, לא תיחשב כהפרת חובות סודיות ונאמנות או הפרת חובה אחרת לפי כל דין או חוזה. לפיכך גוף שמסר לרשם מידע, לא יישא באחריות אזרחית או משמעתית בשל עצם מסירת המידע.
