אלפי עובדים זרים מועסקים בישראל על ידי עוסקים, חברות או אנשים פרטיים, בענפי הבניה, בסיעוד, במשק בית ובתחומים אחרים. כל מי שמעסיק עובד זר צריך למלא אחר הוראות חוק עובדים זרים, אשר מגדיר מהי הדרך להעסיק עובדים זרים ואילו תנאים חלים על המעסיקים.


החוק אוסר על העסקת עובד ללא אשרת עבודה בתוקף, אשר מתירה לו לעסוק בתחום ספציפי אצל מעסיק מסוים שהוגדר מראש. מלבד זאת כולל החוק גם הוראות אשר נועדו לשמור על זכויותיו של העובד הזר, ומגדירות את חובותיו של המעסיק. למשל, החוק קובע שחוזה ההעסקה יהיה כתוב בשפה שבה העובד שולט, ויינתן לעובד עותק של אותו הסכם.


כמו כן, המעסיק מחויב להסדיר ביטוח רפואי עבור העובד הזר, ולהקציב לו אזור מגורים בתנאי מחיה הולמים. כיצד נלחמות הרשויות במעסיקים שאינם עומדים בתנאי החוק?


העסקת עובד זר באופן לא חוקי: מהם העונשים?


בשל המקרים הרבים אשר במסגרתם מועסקים עובדים זרים ללא היתר כדין, המדיניות הננקטת כלפי מי שמעסיק עובדים זרים באופן לא חוקי היא מחמירה, וכוללת קנסות מנהליים בסכומים גבוהים, שנקבעו לצורך הרתעת הציבור. הקנס המינימלי בגין העסקת עובד זר ללא אשרה עומד על סך של 5,000 שקלים, ויכול אף להגיע לעשרת אלפי שקלים עבור כל עובד שהועסק באופן לא חוקי.


מלבד הקנס המנהלי, מאחר שהעסקת עובד זר ללא היתר מוגדרת גם כעבירה פלילית, מעסיק שהורשע חשוף גם לקנסות פליליים שיכולים להגיע עד סכום של מעל 104 אלף שקלים. לחלופין, הוא עלול להישלח למאסר בפועל לתקופה של 12 חודשים.


קנס כספי בסכום של כ-52 אלף שקלים יוטל על מעסיק שיורשע באי מסירת פירוט שכר או בכך שלא החזיק מסמכים רלוונטיים הקשורים בהעסקת העובד הזר. ואולם, במקרים של הפרת החוק בכל הנוגע לביטוח רפואי, הסכם העסקה או הסדרת מגורים הולמים, הקנס יכול לטפס על לתקרה בסכום של 104,400 שקלים.


איך ניתן להימנע מהרשעה או להגיע לזיכוי לאחר כתב אישום בגין העסקת עובד זר ללא היתר?


למרות מדיניות האכיפה והענישה המחמירה, ישנן נסיבות שבהן אפשר להגיע לזיכוי או להימנע מהרשעה פלילית, על אף הפרת חוק עובדים זרים והעסקת עובד זר ללא היתר. זאת בעיקר כאשר מדובר בהפרה לא משמעותית של החוק, כאשר מדובר בעבירה חד פעמית ולא מתמשכת ועוד, הכול תלוי בנסיבות המקרה.


לאחרונה החליט בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב לזכות אישה שהואשמה על ידי רשות האוכלוסין, כי העסיקה בביתה עובדת זרה שכלל לא החזיקה בהיתר לעבודה בישראל. להגנתה טענה האישה כי כלל לא הייתה מודעת לעובדה שהיא מעסיקה מסתננת, וכי מכל מקום ההעסקה התבצעה בפועל במשך פרק זמן קצר וללא לינה.


זאת בניגוד לטענת רשות האוכלוסין, אשר ביקשה להרשיע את האישה בטענה שהעסיקה את העובדת הזרה מתוך ידיעה ברורה על כך שאין לה היתר עבודה, משום שלא ביטחה אותה בביטוח רפואי כדין וכן מכיוון שהעובדת הועסקה במשך תקופה רצופה כולל מגורים ולינה בביתה של הנאשמת.

 

יש לך שאלה?

פורום ייעוץ למעסיקים בעבודה


ואולם, העובדה שהעובדת עצמה לא תוחקרה על ידי רשות האוכלוסין ואף לא הובאה למתן עדות, כמו גם פרק הזמן הקצר שבו הועסקה וקבלת גרסתה של הנאשמת על כך שלא ידעה כי היא מעסיקה מסתננת בלתי חוקית, הביאו את השופטת למסקנה שיש לזכות אותה מחמת הספק, היות שלא קיימות מספיק ראיות לצורך הרשעתה בפלילים.


ת"פ 11453-05-13