האם אישה שניהלה מערכת יחסים זוגית עם אדם שהלך לעולמו באופן מפתיע וטרגי, והותיר אחריו שני ילדים קטינים מנישואין שהסתיימו מספר שנים לפני כן, זכאית להיכלל ברשימת היורשים בתור בת זוגו מאחר שהם היו ידועים בציבור?


בשאלה זו דן בית המשפט לענייני משפחה בנצרת, לאחר שבת זוגו של המנוח הגישה התנגדות לבקשה לקבלת צו ירושה שהגישה גרושתו ואמם של שני ילדיו. זאת היות שלטענתה, היא זכאית לקבל חלק מהירושה על פי דין כבת זוגו.


ואולם, בחינת הדברים הביאה את השופטת למסקנה כי השניים לא ניהלו משק בית משותף, ומאחר שמדובר באחד התנאים להכרה בבני זוג כידועים בציבור - יש לדחות את בקשתה. לסיום קבעה השופטת כי היורשים היחידים של המנוח הם שני ילדיו. בת הזוג חויבה לשאת בהוצאות המשפט בסכום של 15 אלף שקלים.


המנוח התגרש כשלוש שנים לפני מותו, וקיים קשר זוגי עם בת זוגו השנייה במשך כשנתיים ועד שהלך לעולמו


אחרי הגירושין, נשאר המנוח להתגורר באותו מושב כדי להישאר קרוב לילדים. הוא הכיר את בת זוגו החדשה כשנה אחרי הגירושין ונותר איתה בזוגיות עד שנפטר, בגיל 44 בלבד, בתאונת דרכים במהלך טיול בחו"ל.


מאחר שלא הותיר אחריו צוואה, הירושה אמורה להתחלק בין היורשים לפי דין, כלומר על פי הכללים שנקבעו בעניין זה בחוק הירושה. בעוד גרושתו הגישה בקשה בשמם של הילדים לקבלת צו ירושה אשר במסגרתו ייקבע כי הילדים הם היורשים, הגישה בת הזוג התנגדות לצו הירושה הזה וביקשה להכיר בה כידועה בציבור של המנוח, ומשכך כיורשת חוקית של עזבונו.


האם בני הזוג ניהלו מערכת יחסים רצינית או היו חברים בלבד?


שני הצדדים הציגו תמונה שונה בתכלית של טיב הקשר ומערכת היחסים שניהל המנוח עם בת זוגו לפני פטירתו בטרם עת.


מצדו האחד של המתרס, טענה בת הזוג כי התגוררו ביחד בדירתה כחודש לאחר שהכירו, וראו את עצמם כזוג נשוי לכל דבר ועניין. מאחר שלא הצליחו להביא ילדים החלו בהליכי הפריה חוץ גופית שלמרבה הצער לא הצליחו לפני שהלך לעולמו.


הם החלו לחפש בית גדול במושב, במקרים שבהם המנוח התאשפז בבית חולים היא זו שהייתה לצדו ולאחר מותו היא זו שדאגה להסדיר את כל ענייניו, וכן לטענתה, היא גילתה שהתכוון להציע לה נישואין כשגילתה טבעת אירוסין בחפציו אחרי מותו.


מצדו השני של המתרס, טענה גרושתו של המנוח כי ניהל מערכת יחסים קצרה מאוד עם בת זוגו ולכן הם לא יכולים להיחשב ידועים בציבור. לדבריה, הוא תכנן לחתום עם בת זוגו על הסכם ממון כדי לדאוג לזכויותיהם של הילדים, הם לא התגוררו ביחד מאחר שלא איחדו כתובות, הם ישנו ביחד רק בסופי שבוע, הילדים ביקרו בביתה רק פעמים אחדות והם לא ניהלו משק בית משותף.


האם מערכת היחסים הזוגית עומדת בתנאים להגדרת "ידועים בציבור"?


על פי חוק הירושה, התנאים להכרה בידועים בציבור הם ניהול חיי משפחה ומשק בית משותף ללא נישואין. בראי החוק, הפסיקה בוחנת מערכות יחסים זוגיות לפי שני תנאים אלה - הן קיום חיי משפחה והן ניהול משק בית משותף.


במקרה הזה, אין ספק שהמנוח ובת זוגו ניהלו מערכת יחסים זוגית ואינטימית במשך פרק זמן מסוים. כל אחד מהם הכיר את משפחתו של הצד השני, הם יצאו לחופשות משותפות והשתתפו באירועים משפחתיים וחגים.


עם זאת, התברר כי הם לא קיימו ביניהם יחסי שיתוף בכל הנוגע לכספים. כל אחד מהם שילם בעצמו על החשבונות כגון ארנונה, מסים או חשבון חשמל, הם לא איחדו כתובות ואף לא הוצגו ראיות על כך שהתכוונו לעבור לגור יחד. אמנם הם בילו יחד בסופי שבוע, אולם השופטת לא השתכנעה כי זה מספיק כדי לקבוע שניהלו משק בית משותף.


כמו כן, אמו ואחותו של המנוח העידו כי הדבר היחידי שדאג לו היה ילדיו, וכי רצונו ללא ספק היה כי כל עזבונו יעבור אליהם. עדויותיהן התקבלו כאמינות. השופטת אף ציינה כי גם עצם העובדה שהתכוונו להביא ילד משותף לעולם אינה מהווה הצדקה להכיר בזוגיות כקשר של ידועים בציבור, אם אין כל בסיס שיתופי נוסף.

 

יש לך שאלה?

פורום זכויות ידועים בציבור והורות משותפת


מסיבות אלה הוחלט לדחות את בקשתה של בת הזוג להכיר בה כידועה בציבור וכזכאית לקבל חלק מהירושה. השופטת קבעה כי שני הילדים יירשו את אביהם בחלקים שווים, וכי אמם תנהל את העיזבון עד שיגיעו לגיל 18. בת הזוג חויבה בהוצאות המשפט בסכום של 15 אלף שקלים.

 

ת"ע 35531-01-14 ש' נ' ב' ואח'
ת"ע 35478-01-14 ש' נ' ב' ואח'
ת"ע 35372-01-14 ב' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח'
ת"ע 35299-01-14 ב' ואח' נ' האפוטרופוס הכללי מחוז חיפה והצפון ואח'

 


עודכן ב: 06/05/2018