אישה כבת 61 הגישה עתירה לבית משפט השלום בחיפה, בדרישה לחייב את עיריית קריית אתא בפיצויים עקב נזקי הגוף שנגרמו לה, בעקבות נפילתה בין שני מעברי חציה בעת שחצתה את הכביש, וזאת כתוצאה ממפגע.


השופטת נתנה אמון בעדותה של האישה, ואף התמונות שהציגה הוכיחו לעניות דעתה של השופטת את קיומו של המפגע בכביש אשר גרם לנפילתה. האחריות הוטלה על העירייה, אולם גם על התובעת עצמה הוטל אשם תורם להתרחשות התאונה בשיעור של 20%, וזאת מכיוון שהמפגע נמצא בקצהו של אי התנועה, הוא בולט לעין וניתן היה לנקוט אמצעי זהירות סבירים ולהימנע ממנו.


לאחר קיזוז האשם התורם והתשלומים שקיבלה האישה מהביטוח הלאומי בעקבות ההכרה בתאונה כתאונת עבודה, חויבה עיריית קריית אתא לשלם לה פיצויים בסכום של 15 אלף שקלים, וכן חויבה בהוצאות שכר טרחת עורכי הדין והוצאות המשפט השונות בסכום של 3,500 שקלים.


האישה שברה את ידה כתוצאה מהנפילה ונאלצה להיעדר מהעבודה במשך חודשיים וחצי


על פי גרסתה של האישה לנסיבות התאונה, היא חצתה את הכביש בדרכה הביתה בשעות הבוקר המוקדמות, אחרי שסיימה משמרת לילה בעבודה. היא הגיעה לאי תנועה באמצע הכביש ושם נתקלה בבור ונפלה. מעוצמת הכאב לא הצליחה לקום, ונאלצה לשכב על הכביש במשך מספר דקות, עד שנהג רכב אשר עבר במקום הבחין בה, עזר לה לקום וליווה אותה לקופת החולים.


לאחר מכן נשלחה לבית החולים ושם נותחה בידה השמאלית עקב שבר שאובחן במפרק. ידה גובסה למשך חודש וחצי, והתאונה הוכרה על ידי הביטוח הלאומי כתאונת עבודה.


האם התובעת נפלה על בליטה או על שקע?


שני הצדדים לתביעה הגישו חוות דעת רפואיות בנוגע לשיעור הנכות שנותרה לאישה בעקבות התאונה, ולבסוף הסכימו להעמיד את שיעור הנכות על 7.5%.


במסגרת ישיבת ההוכחות במשפט חזרה התובעת על גרסתה, אולם פעם אחת טענה כי נפלה על בור, פעם אחרת טענה שזו הייתה בליטה ופעם נוספת טענה כי מדובר בשקע שגרם לנפילתה. כמו כן, במסמכים הרפואיים לא נכתב כי נפלה עקב מפגע בכביש.


למרות זאת התרשמה השופטת כי היא התייחסה לאותו מפגע על הכביש, וכי מפגע זה אכן קיים - וזאת על פי תמונה שהוגשה לבית המשפט, אשר צולמה מספר ימים לאחר התואנה, ובה ניתן היה לראות בבירור כי בחלק שמפרד בין שני מעברי החציה יש שקע.


התמונה שיקפה מצב של שיבוש בכביש אשר על פי נציגות העירייה, לא תוקן עד עצם היום הזה. על כן ולמרות העובדה שעדותה של התובעת הייתה עדות יחידה, השופטת נתנה בה אמון וקיבלה את גרסתה, בעודה קובעת כי נפלה ונחבלה כתוצאה מהשקע על הכביש.


האם עצם הנפילה מוכיחה כי האישה חצתה את הכביש מבלי להסתכל לאן היא הולכת?


השופטת הזכירה כי אדם שצועד ברחוב צריך לנקוט אמצעי זהירות ולראות לאן הוא הולך. אמנם האחריות לנפילה מוטלת על העירייה, אשר לא טרחה לתקן את השיבוש אף על פי שמדובר במפגע בולט לעין, אולם עצם העובדה שהוא כה בולט, לטעמה של השופטת, מוכיחה כי התובעת לא הסתכלה לאן היא צועדת.


כמו כן, המפגע נמצא בקצהו של אי התנועה, ולא הייתה כל סיבה לכך שהלכה בקצה ולא במרכז מעבר החציה, שם לא היה כל מפגע. היא אף העידה בעצמה כי זו לא הפעם הראשונה שחצתה את הכביש באותו מקום, ולכן הייתה יכולה למנוע את פציעתה לו רק הייתה נמנעת מלעבור באותו מקום. מסיבה זו השיתה השופטת על האישה אשם תורם בשיעור של 20%.


הפיצויים נקבעו עבור הפסדי משכורת בעקבות התאונה על סכום של 20 אלף שקלים, ו-16 אלף שקלים נקבעו עבור הפסד כושר השתכרות בעתיד, בהתחשב בעובדה שמשכורתה לא נפגעה, היא יכולה להמשיך בעיסוקה ללא מגבלה ותוך התחשבות בגילה ובגיל היציאה לפנסיה.


כמו כן נקבעו פיצויים עבור הפסדי פנסיה בסכום של 4,500 שקלים, ועבור עזרה שהזדקקה לה בעקבות הפציעה בסכום של עשרת אלפים שקלים. 4,000 שקלים נוספים נקבעו עבור הוצאות רפואיות, ובהתחשב בנסיבות העניין, באופי הפציעה ובגילה של האישה - פסקה השופטת פיצויים עבור כאב וסבל בסכום של 30 אלף שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


מתוך סכום הפיצויים שהגיע לסך של 84,500 שקלים קוזזו התשלומים שקיבלה התובעת מהביטוח הלאומי, וכן נוכו 20% בגין האשם התורם לגרימת התאונה. בסופו של דבר נקבע סכום הפיצויים הסופי על סך של 15 אלף שקלים, וכמו כן חויבה העירייה בהוצאות המשפט בסך של 3,500 שקלים.


ת"א 40727-02-16