חברת שמירה ואבטחה תפצה עובד שפיטרה לאחר תקופת עבודה קצרצרה של שלושה חודשים בגין עוגמת נפש - כך נקבע לאחרונה בבית הדין האזורי לעבודה בחיפה. זאת לאור הליך הפיטורין של העובד אשר היה פגום, ללא הליך שימוע מוסדר כפי שמחייב החוק ומבלי לתת לו הזדמנות להציג את טיעוניו, ואף מבלי להסביר מהי בעצם הסיבה לפיטורין.


בית הדין לעבודה קיבל את תביעתו של עובד האבטחה בגין פיטורין שלא כדין, וחייב את מעסיקתו לשעבר לפצות אותו בגין נזק לא ממוני ועוגמת נפש בסכום של 12 אלף שקלים. נוסף על כך חויבה החברה לשאת בהוצאות שכר טרחת עורך הדין של התובע בסכום של 3,000 שקלים.


אחרי שלושה חודשים קיבל העובד מכתב פיטורין שבו צוין כי עילת הפיטורין היא "סיבות ענייניות"


החברה זכתה במכרז לפרויקט אבטחה ברכבת ישראל, והחליטה להמשיך להעסיק את העובד אשר הועסק על ידי החברה הקודמת באותו תפקיד.


בחוזה העבודה שנחתם בין הצדדים צוין כי על העובד לעבור תקופת חפיפה או תקופת ניסיון של שלושה חודשים לפני קליטתו כעובד החברה. לאחר ששלושת החודשים הראשונים לעבודה חלפו, זומן העובד לשיחה עם מנהל הפרויקט אשר הודיע לו כי הוא מפוטר. לאחר מכן קיבל מכתב פיטורין אשר פירט כי סיבת הפיטורין היא משיקולים עניינים. בתום חודש נוסף הסתיימה העסקתו של העובד.


האם הפיטורין היו שרירותיים וללא סיבה אמיתית?


העובד הגיש תביעה לבית הדין לעבודה בטענה שהחברה פיטרה אותו בחוסר תום לב ובניגוד לדין, מבלי לנמק מדוע פוטר מלבד מספר טענות כלליות, ולמעשה מבלי שתוכל להוכיח כי הייתה עילה אמיתית לפיטורין.


כמו כן טען התובע כי הליך הפיטורין היה לקוי, והמעסיקה לא ערכה לו שימוע כדין מאחר שהוא לא קיבל הודעה מראש על השיחה שבה נאמר לו כי הוא מפוטר. מלבד זאת, הוא לא קיבל הזדמנות להעלות את טיעוניו, והחברה לא ציינה בפניו מדוע היא שוקלת את סיום העסקתו ואף נבחר לו מחליף עוד לפני שיחת השימוע.


האם הפיטורין היו ענייניים והתבצעו עקב חוסר התאמה לתפקיד?


מנגד טענה המעסיקה כי העובד הועסק למשך תקופת ניסיון כפי שנקבע בחוזה, שלאחריה פוטר לנוכח אי התאמתו לתפקיד. לטענתה, כבר בתחילת העבודה לא שיתף פעולה ולא קיבל את מרותם של מנהליו.


עוד טענה החברה כי נערכו מספר שיחות עם העובד לגבי תפקודו לפני שפוטר, אולם המצב לא השתפר לאחריהן עד שלא נותרה ברירה אלא לזמן אותו לשיחה נוספת שלאחריה הוחלט לפטרו, כאשר הוא עצמו קיבל את עובדת הפיטורין בשוויון נפש.


בית הדין לעבודה: ההחלטה על הפיטורין התקבלה לפני שזומן לשיחה


על פי עדותו של מנהל הפרויקט, התברר כי הוא קיבל אישור לפטר את העובד כשבוע ימים לפני שזימן אותו לשיחה. לטענתו העובד ידע והבין כי מדובר בשיחת שימוע והוא לא מחה על פיטוריו בשום אופן.


מדבריו עלה כי העובד לא קיבל הודעה מראש על כך שמעסיקתו שוקלת לפטר אותו, בניגוד לדרישות החוק. כמו כן התקבל הרושם כי לא נמסרו לעובד מהן הסיבות שבגינן שוקלים לפטרו, ולא ניתן לו הסבר כי זכותו להעלות את טענותיו.


השופטת הזכירה כי לפני שמתקבלת החלטה על פיטורין, אחת מזכויותיו של העובד העומד בפני פיטורין היא לדעת מדוע שוקלים לפטרו וכן הוא רשאי להגיב לטענות אלו. במקרה הזה, המעסיקה לא ניהלה הליך שימוע תקין, החליטה על הפיטורין מבעוד מועד וכבר הודיעה לו במסגרת השיחה עם המנהל כי הוא מפוטר.


מלבד זאת, החברה לא סיפקה כל הוכחה לכך שהעובד התנהל באופן לא תקין המצדיק את פיטוריו, או שהתקיימו עמו שיחות בנושא זה לפני שפוטר. כלומר, עילת הפיטורין שצוינה בפני בית הדין לא הוצגה בפני העובד במסגרת השיחה שבה פוטר, ועל כן נקבע כי מדובר בפיטורין לא תקניים ובניגוד לחוק.

 

יש לך שאלה?

פורום שוויון הזדמנויות, אפליה ושימוע לפני פיטורין


בנסיבות העניין, נקבע כי הפגמים שנפלו בפיטוריו של העובד מצדיקים פסיקת פיצויים לטובתו עבור עוגמת הנפש שנגרמה לו. בהתחשב בתקופת ההעסקה קבע בית הדין את סכום הפיצויים הראוי על סך של 12 אלף שקלים. כמו כן חויבה החברה בתשלום הוצאות שכר טרחת עורכי דינו של התובע בסכום נוסף של 3,000 שקלים.


סע"ש 34284-02-15
 


עודכן ב: 03/05/2018