האם פציעה באצבע כף היד שנגרמה כתוצאה מסגירת דלתו האחורית של כלי רכב, אחרי שהנהג כבר החנה את הרכב וניגש למושב האחורי כדי להוציא ממנו מטען, מהווה תאונת דרכים, ומאפשרת לנהג שנפצע באצבעו לקבל פיצויים בהתאם לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?


לאחרונה נדרש בית משפט השלום בקריות להכריע בסוגיה זו, לאור תביעתו של הנהג כנגד מדינת ישראל, בטענה שיש להכיר בו כנפגע תאונת דרכים. הנהג היה בדרכו לטרמינל לקראת טיסה לחופשה רומנטית עם רעייתו. הוא החנה את הרכב בשדה התעופה ונפצע באצבע כף ידו הימנית כאשר ניגש להוציא את התיק שהיה מונח במושב האחורי ודלת הרכב נטרקה על האצבע.


אחרי בחינת החקיקה והפסיקה קבעה השופטת כי במקרה זה, התובע נפגע כשעבר בין דלתות הרכב כדי להוציא ממנו מטען אישי שהיה נחוץ לו, ולכן למעשה נפצע כחלק מפעולת הירידה מהרכב. על פי הגדרת המושג "תאונת דרכים" בחוק, מדובר בפציעה שאירעה לתובע בזמן השימוש ברכב ועל כן מהווה תאונת דרכים. המדינה תשלם לו פיצויים בסכום של 38 אלף שקלים, בצירוף הוצאות המשפט בסכום של 5,780 שקלים.


האם פגיעה מדלת הרכב אחרי שהנסיעה כבר הסתיימה עומדת בהגדרות חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים?


הצדדים לא היו חלוקים באשר לנסיבות פציעתו של התובע, אלא בשאלה האם נפצע תוך כדי השימוש ברכב ולכן יש להגדיר את התאונה כתאונת דרכים. התובע טען כי נפצע במהלך הירידה מהרכב, מאחר שהוצאת התיק מהרכב היא חלק מפעולת הירידה.


המדינה לעומת זאת טענה שרשימת הפעולות המנויות בחוק ומוגדרות כשימוש ברכב היא רשימה סגורה, ולא ניתן להוסיף אליה פעולות נלוות כגון הוצאת מטען מהרכב. היא התבססה בין היתר על הלכה שנקבעה בבית המשפט העליון ומגוון פסקי הדין שניתנו לאחר מכן, אשר קבעו כי הוצאת תיק מהרכב אחרי סיום הנסיעה ואחרי שהנהג יצא ממושב הנהג, אינה נחשב לחלק מהשימוש ברכב.


הן התובע והן הנתבעת הפנו למספר פסקי דין לתמיכה בטענותיהם, ואילו השופטת ציינה כי ההלכה שנקבעה אשר קובעת רשימה סגורה של מקרים המהווים שימוש ברכב, עדיין אינה קובעת אילו מקרים נלווים מהווים חלק מהשימושים המוכרים ברכב, ומדובר בקביעה שתתבצע באמצעות פרשנות בכל מקרה ומקרה.


האם הוצאת מטען מהמושב האחורי מהווה חלק אינטגרלי מפעולת הירידה מהרכב?


לעניות דעתה של השופטת, המגמה אשר חלה בפסקי הדין היא להכיר בפעולה של הוצאת המטען כחלק מהירידה מהרכב, וכך גם כל פעולה אחרת שמתבצעת עד אשר מסתיים הקשר בין הנוסע ברכב לכלי הרכב ובכך נגמר השימוש ברכב. על כן נדחתה טענת המדינה כי הירידה מהרכב הסתיימה באותו הרגע שהנהג סיים את הנסיעה ויצא ממושבו.


הוצאת המטען מהרכב היא מחויבת המציאות, המשיכה השופטת. הרי התובע לא יכול היה להמשיך לטיסה המתוכננת מבלי להוציא קודם לכן את מטענו מהרכב, ולכן הוצאת התיק מהמושב האחורי היא חלק אינטגרלי של אותו שימוש שנעשה ברכב.


הפיצויים נקבעו בהתאם לנזקים שנגרמו לנהג


לצורך קביעת סכום הפיצויים, נבחנו נזקי הגוף שנגרמו לתובע על ידי מומחה רפואי שמונה על ידי בית המשפט. לאור העובדה שחלק מכרית אצבעו ביד הדומיננטית נקטע, נקבעה לו נכות בשיעור של 5%.


אמנם עבודתו או שכרו של התובע לא נפגעו כתוצאה מהפגיעה, אולם הוא נאלץ לבטל את החופשה המתוכננת ועבר ניתוח ושיקום ארוך וממושך, כאשר עד היום הוא סובל מרגישות וכאבים ואף נגרם לו עיוות באצבע.


בנסיבות אלו קבעה השופטת כי הוא זכאי לקבל פיצויים בסכום של 20 אלף שקלים עבור הפסדי שכר. מלבד זאת, מאחר שנזקק לעזרה מוגברת של רעייתו אחרי התאונה והניתוח שבוצע לו, נקבעו לו פיצויים נוספים עבור עזרה מהזולת בסכום של 3,000 שקלים. לכך נוספו פיצויים עבור הוצאות רפואיות ונסיעות שבוצעו לצורך קבלת טיפולים רפואיים, וכמו כן נפסקו לו פיצויים בסכום של 12 אלף שקלים עבור נזק לא ממוני.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים


סך כל נזקיו של התובע נקבע על סכום של 38 אלף שקלים, ומאחר שנקבע כי מדובר בפציעה שאירעה בתאונת דרכים, המדינה הנתבעת חויבה לשלם לו את הסכום הזה, בתוספת שכר טרחת עורכי דין והחזר אגרה בסכום כולל של 5,780 שקלים, וזאת בתוך פרק זמן של 30 יום ממועד פסק הדין.


ת"א 3460-08-15