במסגרת תביעת משמורת שנדונה בבית המשפט לענייני משפחה, נקבע כסעד זמני כי הילד הבכור של בנות זוג שהחליטו להיפרד ישהה אצל שתי האימהות בזמני שהות שווים. באשר לילד השני אשר נולד לאחר שנפרדו, נקבע כי יש להתחיל וליצור קשר בינו לבין אמו הלא ביולוגית.


על החלטה זו הגישה האם הביולוגית, שהביאה לעולם את שני הילדים, בקשת רשות ערעור אל בית המשפט המחוזי בחיפה, בעיקר בכל הנוגע לתחילת יצירת הקשר בין הילד הקטן לפרודתה. בית המשפט מינה בין היתר מומחה אשר עוסק בתחום המשפחות החד מיניות, אשר המליץ בחוות דעתו על יצירת קשר במועד מוקדם ככל האפשר בין הילד לאישה, ללא קשר לשאלה האם תוכר כאמו בסופו של ההליך, וזאת בשל היותה אמו של אחיו הגדול ובהתאם לטובת שני הילדים.


בנסיבות אלה ועל סמך חוות הדעת המקצועית קבע השופט כי גם אם בהמשך יוחלט להפסיק את הקשר בין האישה לילד השני, לא ייגרם לילד כל נזק מאחר שהיא תוצג בפניו כאמו של אחיו. לאור זאת הוא החליט לדחות את הערעור ולחייב את המבקשת בהוצאות פרודתה בהליך זה בסכום של 4,000 שקלים.


בנות הזוג נפרדו חמש שנים לאחר שנישאו זו לזו, כחודשיים לפני שנולד הילד השני


שש שנים לאחר שהכירו ונישאו בחתונה אזרחית, הולידה המבקשת את הילד הראשון. ההפריה התבצעה באמצעות תרומת זרע, כאשר היה ידוע להן כי בת הזוג השנייה אינה יכולה להביא ילדים לעולם מסיבות רפואיות. כשלוש שנים לאחר מכן הרתה המבקשת בשנית, ובמקביל הגישו בנות הזוג בקשת אימוץ עבור הבן הבכור, כך שגם האם הלא ביולוגית תוכר כאמו.


בשלב זה יחסיהן עלו על שרטון, ובסופו של דבר הן החליטו להיפרד. צו האימוץ עבור הילד הראשון ניתן כאשר כבר לא התגוררו יחד. הילד השני נולד כחודשיים לאחר הפרידה. במסגרת ההליכים המשפטיים המתנהלים בעקבות הפרידה, נפתח תיק מזונות שתובעת המבקשת מהמשיבה עבור הילד הראשון ונדונה תביעת משמורת על שני הילדים.


בית המשפט לענייני משפחה קבע כי טובת הילדים היא יצירת קשר בין הילד הצעיר לבין האם הלא ביולוגית


החלטתה של שופטת בית המשפט לענייני משפחה התבססה על תסקירה של עובדת סוציאלית לסדרי דין, אשר המליצה כי המשיבה והילד הקטן ייפגשו פעמיים בשבוע במרכז קשר, והיא תוצג בפניו כאמו של אחיו הגדול, וכן כי זמני השהות בינה לבין הילד הגדול יורחבו.


השופטת מצאה כי מדובר בטובתם של שני הילדים שהמשיבה תיצור קשר גם עם הילד השני כדמות משמעותית בחייו. כמו כן הדגישה כי לא מדובר בקביעת הורות או במתן צו הורות. נימוקיה להחלטה בין היתר היו כי שתי הנשים ניהלו זוגיות ותכננו יחד להרחיב את התא המשפחתי, בעודן יודעות כי המשיבה אינה יכולה להיכנס להריון.


עוד קבעה השופטת כי מלחמתה של האם הביולוגית ברצונה של פרודתה לשמש כהורה עבור שני הילדים כפי שתכננו בעבר, אינה מתחשבת במחיר שמלחמה זו גובה מהילדים ואינה מביאה בחשבון את טובתם.


מאחר שהמבקשת הגישה בקשת רשות ערעור על החלטה זו, מונה פסיכולוג העוסק במשפחות חד הוריות לתת את חוות דעתו. על פי מסקנותיו, הומלץ לקבוע זמני שהות שווים עם הילד הגדול ולאפשר למשיבה להיפגש גם עם הילד הקטן. הוא הדגיש כי אם שתי הנשים יוכרו כשתי האימהות של שני האחים, הדבר יוביל ליציבות וישרת את טובת הילדים.


האם ניתוק בין בת הזוג לשעבר לבין הילד השני הוא לטובת שני הילדים?


אף על פי שהאם הביולוגית מתנגדת לכל מעמד משפטי של פרודתה כלפי הילד הקטן, שופט בית המשפט המחוזי קבע כי אף אם בין שתי הנשים קיימים קשיים בתקשורת, עדיף שהמשיבה תהיה בקשר עם שני הילדים מאחר שקשר כזה הוא לטובתם, ואף ימנע מהם התמודדות עם בעיות רגשיות כשיגדלו.


מכל מקום בין השתיים תהיה אינטראקציה, בין שהמבקשת מעוניינת בכך או לא, וזאת מאחר שהמשיבה הוכרה כאמו של האח הגדול.

 

יש לך שאלה?

פורום זוגות חד מיניים


מדובר בסעד זמני, הזכיר השופט, עד שיינתן פסק דין קבוע שלאחריו תוכל כל אחת מהנשים לערער. לפי המלצת המומחה להתחיל את הקשר בין המשיבה לבין הילד הקטן כמה שיותר מוקדם, ובשל עקרון טובת הילד, קבע השופט כי לא נפלה כל טעות בהחלטתה של שופטת בית המשפט לענייני משפחה, ודחה את הערעור. לאור תוצאות המשפט חויבה המבקשת בהוצאות ההליך בסכום של 4,000 שקלים.


רמ"ש 72549-01-18