לאחרונה ניתנה פסיקתו של בית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע בתביעת מזונות לילד כבן שש אשר אובחן על הספקטרום האוטיסטי, שהגישה אמו כנגד אביו. הילד מקבל קצבת נכות מהביטוח הלאומי ומתגורר עם אמו בדירה שבבעלותה, כאשר המשמורת נתונה לה.


האב אשר לא נפגש עם בנו במשך כחצי שנה אף על פי שנקבעו לו זמני שהות עמו, ביקש לדחות את תביעת המזונות בטענה כי קצבת הנכות שהילד מקבל מספקת את כל צורכיו, בעוד הוא עצמו נפצע בתאונת עבודה ומתקיים מקצבת ביטוח לאומי בסכום נמוך.


ואולם, הן בשל העובדה שלא מתקיימים הסדרי הראייה בין האב לילד, הן בשל העובדה ששני ההורים מחויבים לשלם מזונות עבור ילדיהם בהתאם לשיעור הכנסותיהם, והן בשל ההוצאות הרפואיות הגבוהות אשר לא מכוסות בכללותן על ידי קצבת הנכות, קבעה השופטת כי האב ישלם סכום של 1,500 שקלים מדי חודש עבור מזונות הילד עד שימלאו לו 18 שנים. נוסף על כך ישלם האב את מחצית ההוצאות הרפואיות החריגות מעסק לקצבה המשולמת.


על פי ההסכם שהושג בין ההורים, הילד היה צריך לבלות אצל כל אחד מהם מחצית מהחופש הגדול


עוד לפני שהוגשה תביעת המזונות, שילם האב עבור מזונות הילד סכום של 1,500 שקלים בחודש. הצדדים ניהלו הליכים נוספים בנושאים אחרים בבית המשפט לענייני משפחה, ובמסגרתם בין היתר אושר הסכם ממון שחתמו ביניהם.


כמו כן נוהלה תביעת משמורת שבמסגרתה הגיעו הצדדים להסכמה כי האב ובנו ייפגשו אחת לשבועיים בסוף השבוע ושעתיים נוספות באמצע השבוע, ואילו בחופשות ובחגים חלוקת זמני השהות תהיה שווה. למרות שזמני השהות נקבעו בפסק דין, האב אינו פוגש את בנו מזה שישה חודשים.


מלבד זאת נפצע האב בתאונת עבודה והודיע לבית המשפט כי פוטר מעבודתו. בהמשך הוכר כנפגע עבודה על ידי הביטוח הלאומי והיום מקבל קצבת נכות.


האם ביקשה להתחשב בעובדה שהיא משמורנית יחידה לילד עם צרכים מיוחדים אשר אביו אינו מעוניין להיות בקשר עמו


במסגרת תביעתה טענה האם כי צורכי הילד גבוהים במיוחד בשל מצבו, וביקשה להתחשב בכך שאביו אינו מעוניין בהמשך הקשר עמו ושכל העול נופל עליה. כמו כן טענה כי האב לא איבד את כושרו להשתכר ואף נמנע באופן מכוון מפירוט כל התשלומים שהוא מקבל.


לעומתה טען האב כי קצבת הנכות שהקטין מקבל אמורה להספיק לכל צורכיו, וביקש לקבוע כי אין לו פוטנציאל להשתכר לאור נכותו בידו הדומיננטית והעובדה שאינו מצליח למצוא עבודה מתאימה. עוד טען כי אינו פוגש את בנו בשל התנהגותה של האם הכוללת גידופים ואיומים אשר מופנים כנגדו.


האם טענת האב כי התנהגותה של האם היא זו שמונעת את הקשר בינו ובין בנו השליכה על קביעת המזונות?


במסגרת הדיון הזכירה השופטת כי מאחר ששני ההורים יהודים, חל במקרה זה הדין העברי, אשר עד לאחרונה במסגרתו חויב אב בתשלום מזונות הילדים ההכרחיים עד גיל 15 בחבות אבסולוטית, ללא קשר למצבה הכלכלי של האם או לקביעת המשמורת.


בית המשפט העליון שינה במקצת פרשנות זו בשנת 2017, וקבע כי שני ההורים חייבים בתשלום המזונות ההכרחיים של הילדים עד גיל 15, בהתאם ליכולות הכלכליות של כל אחד מהם ולאור זמני השהות של הילד אצל כל אחד מהם.


במקרה הזה, העובדה שהאב אינו מקיים כל קשר עם בנו השפיעה באופן ישיר על קביעת המזונות. אף על פי שטען כי הוא מעוניין בקשר עם בנו ואילו האם מסכלת את המפגשים ביניהם, ולאחר מספר ניסיונות אשר לא צלחו להסדרת המפגשים ביניהם בתיווכו של בית המשפט, קבעה השופטת כי אין בכך הצדקה להימנעות האבסולוטית של האב מלפגוש את בנו, ויש לכך השלכה כלכלית על האם.


כיצד נקבע גובה המזונות שישלם האב?


השופטת פירטה מהם הצרכים הבסיסיים של הילד הכוללים הוצאות עבור בגדים, אוכל, נסיעות ועוד, ומצאה כי הם מגיעים לסך של 1,400 שקלים חודשיים, והוסיפה לכך הוצאות עבור קורת גג וצהרון. מעבר לכך, בכל הנוגע להוצאות הקשורות בעובדה שמדובר בילד עם צרכים מיוחדים, קבעה השופטת כי מדובר בסכום של 1,750 שקלים - לאחר ניכוי קצבת הנכות.

 

יש לך שאלה?

פורום תביעת מזונות - הערך סיכוייך!


על פי חישוב שבוצע לגבי הכנסותיהם הפנויות של שני ההורים, נקבע כי יחסה של האישה עומד על כ-60%, לעומת 40% של הכנסות הגבר. כמו כן הביאה השופטת בחשבון את אי קיום זמני השהות בין האב לילד. לבסוף קבעה כי האב ימשיך לשלם מדי חודש סכום של 1,500 שקלים עבור מזונותיו של בנו.


תמ"ש 59672-03-15