עובד תחזוקה שנפל מסולם בעת שצבע חדר מדרגות בבית ספר, הגיש תביעה בגין נזקי גוף נגד הנהלת מוסד הלימודים. בית משפט השלום בכפר סבא נדרש להכריע בעניין אחריות המעסיק לקרות התאונה והיקף הנזק שנגרם לתובע.
על פי עובדות התביעה, בחודש מאי 2015, התובע, יליד 1965, נפגע כתוצאה מנפילה מסולם במקום עבודתו במרכז חינוך תורני. במועד התאונה, התובע אשר הועסק כעובד תחזוקה, התבקש לצבוע את קירות חדר המדרגות בבית הספר.
כדי לבצע את העבודה, נטל התובע סולם דו כנפי והחל בצביעה. בשלב מסוים הגיע למקום צר שבו לא ניתן היה לפתוח את כנפי הסולם, לכן הניח אותו על הקיר. כדי להגיע אל פינת הקיר, מתח את גופו הצידה ואז הסולם החליק על צדו והתובע נפל לרצפת המסדרון.
כתוצאה מהנפילה, נגרם לתובע שבר בעצם הזנב. המוסד לביטוח לאומי הכיר באירוע כתאונת עבודה ומומחה בתחום האורתופדי מטעם התובע קבע כי נותרה לו נכות בשיעור 20% בגין הגבלה בינונית בתנועות גב תחתון ועוד 10% בגין פגיעה עצבית קלה.
במהלך חקירתו הנגדית מסר התובע כי בעת התאונה טרם החל בעבודת הצביעה עצמה, אלא בתיקוני שפכטל כהכנה לעבודת הצביעה, בכך הסביר מדוע נזקק למתוח את גופו כדי להגיע אל כל חלקי הקיר, שהרי את תיקוני השפכטל לא ניתן לבצע באמצעות מוט טלסקופי. עם זאת לא הובאה ראיה לפגם כלשהו בסולם או לכך שאינו מתאים למלא את ייעודו.
התובע העיד כי הוא עובד מנוסה ופעמים רבות קודם לכן ביצע עבודות דומות בשטח בית הספר, תוך שימוש באותו סולם ואף הודה כי המעסיק לא חסך ממנו בכלים או בציוד הדרוש לצרכי עבודתו.
מנהל בית הספר הסיר את אחריותו לקרות התאונה ואף חלק על היקף הנזק שנגרם לתובע. המנהל מסר כי אחראי על הבטיחות עורך מבדק אחת לשנה של תקינות בית הספר, ואף הסביר מה היו הוראות הבטיחות שנתן לתובע ביום כניסתו לעבודה, ביום קרות התאונה וגם במהלך העבודה.
המנהל לא חלק על אופן התרחשות התאונה כפי שתיאר התובע, אך בחקירתו הנגדית טען כי הסביר לתובע כי עליו לצבוע את קירות המסדרון באמצעות רולר טלסקופי ואף הראה לו כיצד לעשות זאת. לדבריו, התובע אמר לו לאחר התאונה כי עשה שימוש בסולם מטעמי נוחות.
בית המשפט העדיף את גרסת העובד לקרות התאונה
לאחר שמיעת טענות הצדדים, העדיף בית המשפט את גרסת התובע להתרחשות התאונה ולא קיבל את גרסת המנהל. בית המשפט השתכנע כי בעת התאונה התובע עדיין לא עסק בצביעה אלא בתיקוני סדקים ועדותו הייתה מהימנה בעיניו.
כמו כן, המנהל העיד כי לא ראה צבע וסיד במקום התאונה. גרסה זו הייתה שונה מהותית מזו שפורטה בתצהירו, שם העיד כי התובע טען כי מיהר וחשב שיוכל להשעין את הסולם על הקיר ולסיים במהרה. לאחר שהמנהל עומת עם האמור בתצהירו, הוא שינה שוב את גרסתו וטען כי כאשר שאל את התובע למה לקח סולם ענה כי מיהר ללכת הביתה.
בנוגע לשאלת האחריות, קבע בית המשפט כי הנתבעת, שהיא המפעילה רשת של בתי הספר, קיבלה את התובע לעבודה כאיש תחזוקה מבלי שבדקה את ניסיונו וכישוריו ומבלי שנתנה לו כל הדרכה בתחום האחזקה והבטיחות.
בית המשפט סבר כי דברי המנהל בעת קבלת התובע לעבודה, כי עליו לשמור על עצמו כדי שיוכל לחזור בסוף היום אל אשתו וילדיו, ועדותו שהייתה מלאת שביעות רצון עצמית על דבריו, מעידה על חוסר הבנה בסיסית ביחס לחובות שחב המעסיק כלפי עובדיו.
המעסיק הפר את חובת הזהירות כלפי העובד
בית המשפט הגיע למסקנה כי היעדר הנחיות בטיחות והדרכה מתאימה, הימנעות מקביעת שיטות עבודה בטוחות ופיקוח על יישומן, הובילו לכך שהתובע השעין את הסולם על הקיר בצורה לא יציבה, ואיבד את שיווי משקלו בעת שניסה להגיע לאזור מרוחק כדי לבצע תיקוני צבע.
עוד נקבע כי אם התובע היה מקבל הדרכה לעבודה נכונה ובטוחה, הוא היה נמנע מהשענת הסולם על הקיר או לפחות היה נעזר באדם נוסף שיאחז בסולם בעת העבודה, וכך הייתה נמנעת התאונה. לפיכך התרשלותה של הנתבעת גרמה לתאונה ולנזקי התובע.
יש לך שאלה?
עם זאת, התובע העיד על עצמו כי הוא עובד מנוסה, ולכן היה מצופה ממנו לנקוט באמצעי זהירות בעת ביצוע העבודה ולא להסתכן באופן שבו הדבר נעשה. על כן בית המשפט ייחס לתובע אשם תורם לקרות התאונה בשיעור 20%.
בנסיבות אלה התביעה התקבלה והנתבעת חויבה לשלם לתובע פיצויים בסך של 350,000 שקלים בגין הפסדי שכר לעבר, הפסד כושר השתכרות לעתיד, הפסדי פנסיה, עזרת צד ג', הוצאות ונזק לא ממוני. זאת בתוספת הוצאות משפט בסך של 10,000 שקלים ושכר טרחת עורך דין בסך של 81,850 שקלים.
ת"א 38572-02-16
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.jpg)
.JPG)
