לפני ארבע שנים צעדה סטודנטית צעירה במכללה האקדמית אחווה לחינוך לכיוון המזכירות. באותו הזמן עובד ניקיון ניקה את הרצפה מאחוריה ובסמוך אליה בעזרת מכונה לניקוי רצפות. לפתע חשה הסטודנטית כאב חד - כף רגלה השמאלית נחתכה עמוקות כאשר המכונה עלתה עליה, כנראה מאחר שעובד הניקיון ניסה לסובב את המכונה. עם הזמן החתך החלים, אולם נותרה לה צלקת גדולה וכהה במקום שבו נפצעה.


הסטודנטית הגישה תביעה כנגד המכללה בעקבות נזקי הגוף שנגרמו לה, ואילו המכללה צירפה לתביעה כצד ג' את חברת הניקיון אשר העסיקה את אותו עובד ניקיון שפגע בסטודנטית באמצעות המכונה. המכללה עצמה הכחישה את נסיבות התאונה מאחר שהסטודנטית לא דיווחה לאף גורם על פציעתה, ואילו חברת הניקיון טענה כי במועד התאונה כלל לא הופעלה מכונת הניקיון בשטח המכללה.


ואולם, בחינת הנסיבות, העובדות והראיות הביאה את שופטת בית משפט השלום בתל אביב יפו למסקנה כי גרסתה של התובעת אמינה ולא נסתרה, וכי המכללה נהגה ברשלנות היות שלא פעלה למניעת הסיכון. סכום הפיצויים נקבע על סך של 30 אלף שקלים, בעיקר עבור כאב וסבל, ונוסף על כך סכום של 6,000 שקלים עבור הוצאות המשפט.


עם זאת, חברת הניקיון תשפה את המכללה במלוא סכום הפיצויים, הן בשל אחריותה במישור הנזיקי והן בשל החוזה שנערך ביניהן, שבו התחייבה לשאת באחריות לכל נזק שייגרם בשל רשלנות.


האם התרשלות המכללה גרמה לפציעתה של הסטודנטית?


על פי ההלכה הפסוקה, חלה על בעל שטח - במקרה זה המכללה - חובת זהירות כלפי מי שמבקר במקום. על בעל השטח לפעול לצמצום ולמניעת סיכונים בשטחו, ואם התרשל בכך - עליו לפצות בגין נזקים שנגרמו למבקרים בעקבות ההתרשלות.


במקרה זה, עובד הניקיון אשר השתמש במכונה באותה עת ופגע בסטודנטית לא זומן לתת עדות. הסטודנטית העידה מטעמה, מנהל התפעול במכללה העיד מטעם המכללה ואילו מנכ"ל חברת הניקיון העיד מטעמה.


מגרסתה של הסטודנטית עלה כי הייתה בדרכה לאסוף את תעודת ההוראה שלה ממזכירות המכללה, בשעות הצהריים. עובד הניקיון שניקה את הרצפה מאחוריה ניסה לפנות שמאלה ותוך כדי הפנייה המכונה דרסה את רגלה. מאחר שהגיע מאחוריה, לא הבחינה במכונה. מזכירת המכללה ועובד הניקיון סייעו לה לחבוש את הפצע ולהגיע בחזרה למכוניתה.


מדוע העדים לתאונה לא זומנו לתת עדות בבית המשפט?


הן המזכירה והן ממונה הבטיחות במכללה לא זומנו לעדות על ידי המכללה אף על פי שהיו יכולים לשפוך אור על נסיבות הפציעה, ללא כל הסבר. מלבד זאת, גם עובד הניקיון לא אותר ולא זומן לתת עדות על ידי קבלן הניקיון, מבלי שניתנה לכך כל סיבה מוצדקת.


השופטת הזכירה כי הימנעות מהבאת עד למתן עדות, פועלת לרעת הצד שנמנע מלזמן את העד, ומובילה את בית המשפט למסקנה בלתי נמנעת כי שמיעת העדות הייתה מאירה את טענותיו של אותו צד באור שלילי.


בנסיבות אלו החליטה השופטת לקבל את גרסתה של התובעת בדיוק כפי שסופרה, גם לאור העובדה שנמצאה מהימנה ואמינה על ידי השופטת ואף לא נסתרה במהלך החקירה על דוכן העדים. מלבד זאת קבעה השופטת כי מאחר שעבודות הניקיון מתואמות ומפוקחות על ידי המכללה, והיא לא דאגה להורות על הפעלת מכונת הקרצוף בשעות שבהן לא תסכן את העוברים והשבים - המכללה התרשלה ולא קיימה את חובת הזהירות אשר חלה עליה.


האם יש לייחס אשם תורם לסטודנטית עצמה?


מאחר שהמכללה לא מנעה סיכון צפוי, השופטת קבעה כי נהגה ברשלנות. אולם מה עם התנהלותה של הסטודנטית עצמה? השופטת קבעה כי לא מצאה כל אשם תורם מצדה של התובעת, מאחר שלא הייתה כל סיבה שתצפה כי מכונת הקרצוף פועלת מאחוריה ועלולה לפגוע בה.


מבחינת אחריותה של חברת הניקיון, הפעלת המכונה היא בתחום אחריותה ושליטתה הבלעדית. חובת זהירות חלה על חברת הניקיון מעצם תפקידה, ומכיוון שהסטודנטית נפצעה בשל רשלנות עובד הניקיון - עליה לשפות את המכללה בסכום הפיצויים שנקבע.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות כלליות - בבית, ברחוב, שטח ציבורי, מתקני ספורט, פיצויים ועוד


מלבד זאת, על פי הסכם ההתקשרות בין חברת הניקיון והמכללה, התחייבה חברת הניקיון לשאת באחריות לכל נזק שייגרם בעקבות רשלנות, במקרה שהמכללה תידרש לשלם פיצויים. על כן קבעה השופטת כי חברת הניקיון תעביר למכללה את מלוא סכום הפיצויים שנקבע - בסך כולל של 30 אלף שקלים, בתוספת הוצאות משפט בסך של 6,000 שקלים. הפיצויים נקבעו ברובם עבור כאב וסבל, ובחלקם הקטן עבור עזרת הזולת והוצאות רפואיות.


ת"א 20046-05-15