כדי להרשיע נהג בעבירת מהירות, יש להוכיח כי הנהג היה הבעלים או המחזיק ברכב במועד הרלוונטי, או שהוא זה שנהג ברכב בעת ביצוע העבירה. מסיבה זו, לאחרונה החליט בית משפט השלום לתעבורה בתל אביב יפו לזכות מחמת הספק גבר שהואשם כי נהג במהירות העולה על המותר ברכב ליסינג של חברת אלדן, וזאת לאר שקבע כי התביעה לא הצליחה להוכיח את זהות הנהג בעת ביצוע העבירה, אף על פי שלא הייתה מחלוקת כי עבירת המהירות אכן בוצעה.


מאחר שבמועד ביצוע העבירה הרכב היה בבעלות חברת אלדן, ולא הובאה כל עדות או ראיה להוכחת זהותו של הנהג אשר ביצע את העבירה, החליט השופט לזכות את הנאשם מהעבירה שיוחסה לו בכתב האישום, וזאת מחמת הספק.


האם הנאשם הוא זה שביצע את עבירת המהירות?


לצורך הוכחת טענותיה, זימנה התביעה לעדות את מנהלת מחלקת הדוחות בחברת הליסינג, אשר הסבירה כי כאשר החברה מקבלת דוח בעקבות עבירת תנועה, הוא מוסב על שמו של הנהג שהוציא את הרכב המדובר במועד הרלוונטי מהסניף. במקרה זה, הוסב הדוח על שמו של הנאשם על בסיס נתונים שנשלפו ממערכת המידע של חברת הליסינג, אם כי מנהלת המחלקה הודתה כי לא הזינה את הנתונים למערכת בעצמה.


יתרה מכך, במהלך עדותה אישרה המנהלת כי לא היא צילמה את תמונתו של הנאשם, כי כלל לא נכחה בסניף החברה שממנו נמשך כלי הרכב שבו בוצעה העבירה, וכי לא צילמה את רישיונו של הנאשם. עוד הוסיפה כי לא היא עורכת את ההסכמים בין החברה ללקוחותיה, ואף אינה מזינה את פרטיהם למערכות המידע.


נציגי חברת הליסינג הם אלה שמזהים את הנהג כאשר הוא לוקח את הרכב מהסניף, אולם במקרה זה הודתה המנהלת כי לא היא זיהתה אותו.


האם הרכב היה בבעלותו או בהחזקתו של הנאשם במועד שבו בוצעה העבירה?


לטענת התביעה, יש להרשיע את הנאשם בעבירה שיוחסה לו וזאת מכיוון שלא כפר בעובדה שהוא היה בעליו של הרכב או החזיק בו בעת ביצוע העבירה - עובדה שצוינה במסגרת כתב האישום. זאת אף על פי שכפר ביתר עובדות כתב האישום ובטענה שנהג ברכב במועד הרלוונטי.


לאור זאת נטען כי הנאשם היה צריך להוכיח מי כן נהג ברכב או החזיק בו, ומאחר שלא עשה זאת ואף החליט להימנע ממתן עדות בבית המשפט, הדברים מחזקים את גרסתה של התביעה. עוד טענה התביעה כי גם אם היה כופר בטענה כי הוא הבעלים של הרכב, עדיין ניתן היה להרשיע אותו בביצוע העבירה כמי שהחזיק ברכב באותה עת.


עדותה של מנהלת מחלקת הדוחות הוסיפה ראיות מוחשיות נסיבתיות להחזקת הרכב על ידי הנאשם, טענה התביעה, ועל סמך כל הנתונים הללו ביקשה מבית המשפט להרשיע את הנאשם.


האם התביעה הצליחה להוכיח כי הנאשם נהג ברכב במהירות מופרזת?


מצדו השני של המתרס, הנאשם כפר באישום שיוחס לו וביקש מבית המשפט לזכותו. לטענתו, עדותה של עובדת חברת אלדן היא בסך הכול עדות מפי שמועה, היות שלא נכחה בסניף כאשר הרכב נמשך ממנו, לא זיהתה את הנאשם כאדם שהגיע למשוך את הרכב, לא נתנה לו את המפתחות ולא ערכה איתו את ההסכם. על כן טען כי עדותה אינה קבילה ולא ניתן להסיק ממנה כי הוא זה שנהג ברכב.


השופט התייחס לכך שבמסגרת כתב האישום לא היה כל פירוט לגבי החזקת הרכב או הבעלות בו במועד ביצוע העבירה, אלא נטען בו כי הנאשם נהג ברכב באותו מועד. העובדה שאדם מסוים הוא בעליו או המחזיק של הרכב מהווה חלק מהנתונים שבאמצעותם ניתן להוכיח את חזקת הבעלות ברכב ולמעשה לסייע בהוכחת אשמתו של המחזיק ברכב בביצוע העבירה.


ואולם, במקרה זה התביעה כלל לא הוכיחה כי הרכב היה בבעלותו של הנאשם, אלא דווקא הציגה את חברת הליסינג כבעלת הרכב. זהותו של הנהג לא הוכחה, גם לא באמצעות עדות. עדותה של עובדת החברה לא הובילה למסקנה כי הנאשם הוא זה שנהג ברכב, הוסיף השופט, מאחר שכלל לא הייתה בסניף, ולכן ברור שאינה יכולה להצהיר מתוך ידיעה אישית על זהותו של האדם אשר לקח את הרכב.

 

יש לך שאלה?

פורום מהירות מופרזת | תאונות קטלניות ותאונות פגע וברח


השופט הסכים עם טענת הנאשם וקבע כי עדותה של העובדת היא משמועה בלבד ולכן אינה קבילה, והיא אינה יכולה לערוב לנכונותם של הפרטים שנלקחו ממערכות המידע. אמנם הנאשם עצמו נמנע מלהעיד להגנתו, אולם אין בכך הודאה, ראיה או הוכחה לזהות הנהג שכן ביצע את עבירת המהירות. לאור דברים אלו זיכה השופט את הנאשם מחמת הספק.


תת"ע 6651-04-16