בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע הוגשה בקשה לצו אימוץ. הבקשה הוגשה על ידי אמה של פעוטה כבת שנה, אשר ביקשה כי בית המשפט יכיר בבת זוגה שהלכה לעולמה כאמה המאמצת של בתה, וזאת החל ממועד לידתה של הילדה בשנת 2017.


על פי התמונה שהצטיירה בבית המשפט, בנות הזוג נישאו בטקס אזרחי לפני כחמש שנים, והן ניהלו משק בית משותף, קנו יחד בית וצירפו את שמות המשפחה של שתיהן אל שם משפחה אחד. הן אף החליטו להרחיב את התא המשפחתי, ואכן לפני כארבע שנים נולד למנוחה בן, אשר ניתן בעניינו צו אימוץ לבת זוגה, כך שהוכרה כאמו השנייה.


למרבה הצער, אמו של הילד נפטרה בתאונה לפני שהספיקו להגיש בקשה משותפת לאימוץ הילדה, אשר נולדה כשלוש שנים לאחר לידתו של הבן. אמה של המנוחה זומנה לבית המשפט והצהירה כי היא תומכת בבקשתה של בת זוגה של בתה, והשופט החליט לקבל את הבקשה לאחר שהגיע למסקנה כי מדובר בטובתה של הקטינה. הוא הוציא צו אימוץ אשר לפיו, המנוחה תוכר כאמה המאמצת של הילדה, וזאת החל מיום לידתה.


בנות הזוג ניהלו במשך שנים מערכת יחסים זוגית ומשק בית משותף


בתחילת ההליך הדיוני, הגישה המבקשת בקשה לצו הורות פסיקתי, כאשר הצד השני להליך, היועץ המשפטי לממשלה, ציין כי צו אימוץ הוא הדרך שבה ביקש המחוקק לקביעת הורות משפטית. על כן, בהסכמת הצדדים הועברה הבקשה למסלול של צו אימוץ במקום צו הורות פסיקתי.


לפי בקשתה של האם, היא ניהלה במשך שנים תא משפחתי ומשק בית עם זוגתה שנפטרה, ובמשך השנים הן ערכו טקס זוגיות להצהרת כוונותיהן בנוכחותם של קרובי המשפחה והחברים, קנו דירת מגורים ביחד והתגוררו בה, שילמו ביחד את המשכנתא וניהלו חשבון בנק משותף.


הן חלמו להביא ילדים לעולם ולגדל אותם יחדיו, ולכן קנו מנות זרע ועברו תהליכי הפרייה. המנוחה הרתה, ואת תקופת ההיריון והלידה עברו השתיים יחד. כשנה לאחר שנולד הבן הבכור, שהיה בנה הביולוגי של המנוחה, הוכרזה המבקשת כאמו המאמצת באמצעות צו אימוץ, ונרשמה במשרד הפנים כאמו השנייה. זאת בהסכמת אמו המנוחה ובאישור היועץ המשפטי לממשלה.


כל אחת מבנות הזוג הביאה ילד לעולם, והן גידלו אותם ביחד כשתי אימהות בשיתוף מלא


לאחר שהבן הבכור גדל מעט, החליטו שתי הנשים להמשיך בהרחבת המשפחה, והמבקשת החלה לעבור הליכי הפרייה באמצעות תרומת זרע. גם במקרה זה, השתיים עברו יחדיו את כל תקופת הטיפולים, ההיריון ולידת הבת בשנת 2017.


מאז שנולדה הילדה ועד פטירתה בטרם עת של המנוחה, בנות הזוג גידלו יחדיו את שני הילדים במסגרת התא המשפחתי המאוחד. בבקשתה ציינה המבקשת כי לשתיהן היה ברור כי עליהן לקבל אישור משפטי להורותן המשותפת על הבת, לצורך הבטחת טובתה של הילדה. לכן התחילו בהכנת בקשה משותפת לקבלת צו אימוץ, בקשה שלא הספיקו להגיש לפני שהמנוחה הלכה לעולמה באופן טרגי ולא צפוי בתאונת דרכים.


הילדה באה לעולם מתרומת זרע אנונימית, והוכרזה כבת אימוץ כלפי אב שאינו ידוע


כדי להכשיר את אימוצה של הבת על ידי המנוחה, ביקש היועץ המשפטי להכריז עליה כבת אימוץ אשר אביה אינו ידוע, ולבקשתו צירף תסקיר של עובדת סוציאלית לפי חוק האימוץ אשר תומך בבקשתו. המבקשת הצטרפה לבקשתם, ואכן הקטינה הוכרזה בהתאם לחוק האימוץ כבת אימוץ כלפי אב לא ידוע.


לאחר שהתברר כי מצדה של המנוחה, רק אמה עדיין בחיים, ביקש השופט לקבל את עמדתה כמי שצפויה להפוך לסבתה של הילדה, על כל המשתמע מכך. הסבתא הצהירה בפירוט רב כי היא תומכת בבקשה והיא מעוניינת בעיגון מעמדה המשפטי כסבתה של הילדה.


השופט החליט להיעתר לבקשה לאור כל העובדות הללו. הוא ציין כי הבקשה אף נתמכת בתסקיר העובדת הסוציאלית לענייו חוק האימוץ, ונראית כהמשך ישיר להליכי האימוץ של בנה של המנוחה על ידי המבקשת.

 

יש לך שאלה?

פורום זוגות חד מיניים


במקרה זה ונסיבותיו המיוחדות מאוד, ציין השופט, הוא מצא כי טובתה של הילדה היא שצו האימוץ יחול מיום היוולדה, לפני פטירתה של המנוחה. אין ספק כי בנות הזוג ניהלו משק בית ותא משפחתי משותף, ממושך ושוויוני, קבע השופט, וברור שרק פטירתה בטרם עת של המנוחה מנעה מהן להגיש את בקשת האימוץ יחד. על כן הבקשה התקבלה וניתן צו אימוץ הקובע כי המנוחה היא אמה השנייה של הפעוטה החל ממועד לידתה.

 

אימוץ 12-18