היום מצוין בישראל יום המודעות לקידום המאבק בסרטן צוואר הרחם - מחלת הסרטן הרביעית בשכיחותה בנשים ברחבי העולם, כאשר מדי שנה מתגלים יותר מ-500 אלף מקרים חדשים. על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן שפורסמו לרגל יום זה, נכון לשנת 2015 התגלו 267 מקרים בישראל של סרטן צוואר הרחם, אך עם זאת מספר הנשים החולות בסוג סרטן זה בישראל הוא מהנמוכים שבמדינות המערביות שנבדקו.


מניעת ההידבקות בנגיף הפפילומה אשר גורם להתפרצות המחלה באמצעות חיסון, וגילוי מוקדם של המחלה בשלבים הטרום סרטניים, בין היתר באמצעות בדיקת פאפ שגרתית - אלו הדכים היעילות ביותר לטפל במחלה בזמן ואף למנוע שלבים מאוחרים של המחלה שבהם כבר מתפתחים גידולים סרטניים. ללא אבחון וטיפול בשלבים המוקדמים, המחלה עלולה לגרום לנזקים של ממש, לאובדן היכולת להביא ילדים ואף לאובדן החיים עצמם.


מסיבה זו חשוב כי אישה שחשה בכל שינוי חשוד, תפנה באופן מיידי לרופא ותבצע את הבדיקות הנדרשות. אולם מה קורה אם הרופא עצמו לא ממלא את תפקידו ולא שולח את האישה לבדיקות שגרתיות, מפענח באופן שגוי את התוצאות או אינו מטפל לפי הסטנדרט הרפואי הסביר לאחר גילוי המחלה?


מהם גורמי הסיכון ומהם התסמינים העיקריים לסרטן צוואר הרחם?


בין גורמי הסיכון להתפרצות המחלה אפשר למנות את וירוס הפפילומה האנושי, עישון ואף עישון פסיבי, וכן זיהום שנגרם בעקבות וירוס האיידס. תחילה מופיעים ברקמת צוואר הרחם נגעים שפירים, אשר ללא טיפול יהפכו לנגעים טרום סרטניים ולבסוף לגידולים סרטניים.


לא ניתן תמיד להרגיש בתסמינים של השינויים הטרום סרטניים בצוואר הרחם, ומכאן החשיבות הגדולה בביצוע בדיקות פאפ שגרתיות. עם זאת, כאשר הנגעים כבר מתחילים להפוך לסרטניים, ניתן יהיה להבחין בדימומים שאינם וסת, בהרגשת אי נוחות ביחסי מין ואף בהפרשות לא רגילות. כאמור, ככל שהאבחון יהיה מוקדם יותר, כן יגדלו הסיכויים לטפל במחלה עד להחלמה מלאה.


בכל כמה זמן צריך לבצע בדיקת פאפ, ומי צריך להתחסן?


נכון להיום, סל הבריאות כולל בדיקה של משטח צוואר הרחם, הידועה כבדיקת פאפ, עבור כל נשות ישראל בין הגילאים 30-54. ניתן לבצע את הבדיקה אצל רופא נשים או במרפאות קופות החולים ללא עלות בכל שלוש שנים. כאשר מתעורר חשד רפואי, הבדיקה תבוצע ללא קשר לגילה של האישה או למועד שבו ביצעה את הבדיקה בפעם האחרונה. כמו כן, ניתן לבצע את הבדיקה בתשלום השתתפות עצמית של המטופלת לפי הביטוח המשלים שאליו היא שייכת.


את החיסון לווירוס הפפילומה האנושי (HPV), מומלץ לקבל כדי להקטין את הסיכון לחלות בסרטן צוואר הרחם, כאשר בישראל ניתן לקבל שני חיסונים עבור שני הנגיפים העיקריים שעלולים לגרום לגידולים סרטניים. סל הבריאות כולל את החיסון עבור כל נערה בכיתה ח', וכל אישה יכולה לבחור ולקבל את החיסון בהשתתפות עצמית על פי הביטוח המשלים שאליו היא שייכת. כדאי להתייעץ עם רופא הנשים או רופא המשפחה בנוגע לקבלת החיסון.


באילו מקרים חלה רשלנות רפואית באבחון או בטיפול בסרטן צוואר הרחם?


למרבה הצער, אף על פי שהיום קיימת מודעות לחשיבות שבאבחון המוקדם של המחלה, עדיין ישנם מקרים שבהם חל עיכוב של ממש באבחון סרטן צוואר הרחם, כאשר לעתים הסיבה לעיכוב היא רשלנותו של הרופא, למשל אם לא שלח את המטופלת לבדיקות הנדרשות אף על פי שהתלוננה בפניו על דימומים לא סדירים או הפרשות חריגות.


בין היתר, רשלנות רפואית עלולה להתרחש כאשר אי אבחון בזמן גורם להפיכת הנגעים הטרום סרטניים לסרטניים ולהתפשטות המחלה בגופה של האישה. אי שליחת המטופלת לביצוע בדיקת פאפ לגילוי מוקדם של המחלה מהווה עילה לתביעה בגין רשלנות רפואית.


כמו כן, גם אם המטופלת נשלחה לבדיקות אולם הן פוענחו באופן שגוי, מדובר ברשלנות רפואית. לא מדובר רק על בדיקות למשטח צוואר הרחם אלא גם בבדיקות ביופסיה. מלבד זאת, הרופא מחויב להסביר באופן מפורט למטופלת על מצבה, האפשרויות ליפול והסיכונים הכרוכים בטיפול, ולעקוב באופן שוטף אחרי מצבה. אי מתן טיפול במתאים למצבה של המטופלת או שנעשה בניגוד לסטנדרט הרפואי הסביר, הוא בבחינת רשלנות רפואית.


רשלנות באבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם עלולה להסתיים בנזקים רפואיים חמורים ואף במוות


במקרה שבו אושר בבית המשפט המחוזי הסדר פשרה, חויבה קופת החולים בפיצויים בסכום של כשני מיליון וחצי שקלים למשפחתה של צעירה שנפטרה בעקבות רשלנות רפואית. הצעירה סבלה מסימנים החשודים כסרטן צוואר הרחם וביצעה בדיקת פאפ. עיכוב בפענוח תוצאות הבדיקה עלה בחייה.


במקרה אחר נפטרה אם לשלושה ילדים בעקבות רשלנות רפואית של שתי קופות החולים שבהן הייתה חברה, אשר לא הפנו אותה לבדיקות פאפ וביופסיה אף על פי שסבלה מתסמינים שונים במהלך השנים שבהן הביאה לעולם את שלושת ילדיה. רק לאחר תשע שנים התגלה גידול סרטני בגופה, ואחרי מאבק קשה במחלה היא נפטרה בטרם עת.

 

יש לך שאלה?

פורום רשלנות רפואית אונקולוגיה | סרטן


בכל מקרה שבו מתעורר חשד כי הרופא המטפל נהג ברשלנות וגרם לנזקים בעקבות אי גילוי מוקדם של המחלה, חשוב לפנות לעורך דין העוסק בתביעות נזיקין ורשלנות רפואית, ולברר האם קיימת עילה לתביעה ולקבלת פיצויים.