האם חוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים חל גם במקרה של פציעת נהג משאית מתריס המשאית בעת שרצה להיכנס אל כלי הרכב כדי לפרוק סחורה? בתביעה שהגיש נהג המשאית כנגד מעסיקתו וכנגד חברת הביטוח שלה, הוא טען כי בזמן שהרים את התריס, אחד המעצורים שהחזיקו אותו ניתק, וכתוצאה מכך התריס נפל ופגע בפניו. המבטחת חלקה על נסיבות התאונה כפי שתיאר אותן, וניסתה להפריך את גרסתו.


התביעה נדונה בבית משפט השלום בירושלים, והשופטת קיבלה את גרסתו של הנהג לתאונה, זאת בהתאם לתיעוד הרפואי והתיאור שניתן לתאונה בזמן אמת מפיו של התובע. השופטת הסבירה כי מכיוון שהחוק כולל פציעות שמתרחשות גם בעת הכניסה או היציאה מהרכב, או תוך כדי השימוש בו, ומאחר שהתובע נפגע בפניו תוך כדי שנכנס למשאית לצורך פריקתה, מדובר בתאונת דרכים.


על כן הוטל על חברת הביטוח לשלם לו פיצויים. בהתאם לחישוב הפיצויים אשר התבסס בעיקרו על פגיעה בכושר ההשתכרות וכאב וסבל, ולאחר קיזוז תשלומים שקיבל מהמוסד לביטוח לאומי אשר הכיר בפגיעתו כתאונת עבודה, נהג המשאית יפוצה בסכום של כ-51 אלף שקלים. כמו כן, חברת הביטוח תשלם את הוצאותיו המשפטיות בסכום של 6,600 שקלים.


גרסתו של נהג המשאית התקבלה אף על פי שמדובר בעדות יחיד


במסגרת ההליך העיד התובע כי הוביל סחורה במשאית במסגרת עבודתו, וכי אדם אחר בתפקיד עוזר נהג ליווה אותו באותו יום. כשניגש אל אחורי כלי הרכב במטרה להתחיל בפריקת המטען, נעמד על הרמפה והתחיל בהעלאת התריס. את התריס מרימים באמצאות משיכתו למעלה, כאשר בצדיו מותקנים מעצורים שנועדו לעצור את ירידתו בחזרה. אחד מהמעצורים הללו התנתק, והתריס נטרק על פניו. כתוצאה מעוצמת המכה שקיבל, נפל אחורה.


ואולם, המבטחת הציגה תיעודים שונים ממסמכים רפואיים, המבטלים לטענתה את גרסתו של התובע. למשל, במסמך מחדר המיון נכתב שנפצע מדלת המשאית, ובמסמך אחר נאמר שנפצע מהרמפה. עם זאת, בתיעודים רפואיים אחרים נרשם כי נחבל בראשו מתריס של משאית. כמו כן, האדם הנוסף שיכול היה לשפוך אור על נסיבות התאונה לא זומן לתת עדות.


השופטת התרשמה מעדותו של הנהג, ואף קבעה כי ניתן לה חיזוק במסמכים הרפואיים. אמנם התיעוד הרפואי אינו מפורט, הסבירה, אולם הדברים שנכתבו במסמכים אינו סותר את גרסתו של התובע. גם אם נכתב כי נפגע מדלת המשאית, ייתכן כי זה מה שהבין האדם אשר רשם את המסמך, ולא מה שאירע באמת. בנסיבות אלה קיבלה השופטת את תיאורו של הנהג להתרחשות התאונה.


מדוע נקבע שמדובר בתאונת דרכים, אף על פי שמטרת הכניסה למשאית הייתה פריקת מטען?


בין הצדדים הייתה מחלוקת לגבי פרשנות החוק, והשאלה האם פגיעתו של הנהג נכנסת להגדרת תאונת דרכים או לא. ההגדרה שבחוק קובעת כי מאורע שבו אדם נפצע תוך כדי שימוש או עקב שימוש ברכב מנועי, לרבות כניסה וירידה מהרכב, מהווה תאונת דרכים. עם זאת, טעינה או פריקת סחורה בזמן שהרכב עומד אינה נחשבת לתאונת דרכים.


במקרה זה, התאונה אירעה תוך כדי פעולת לוואי של פעולת פריקת המשאית. ואולם, נהג המשאית התחיל לפתוח את הדלת האחורית במטרה להיכנס אליה, מאחר שהכניסה למשאית היא השלב הראשון בפעולת הפריקה. על כן לטענתו יש להכיר בו כנפגע תאונת דרכים, וזאת מאחר שהחוק מכיר בכניסה לרכב כתאונת דרכים. אך לטענת חברת הביטוח, כניסה לרכב תוכר כתאונת דרכים רק אם נעשתה למטרות תחבורה, מה שלא אירע במסיבות מקרה זה.


הלכה בסוגיה זו נקבעה במקרה דומה, ובה נקבע כי מקרים אלו יוכרו כתאונת דרכים. גם בפסקי דין אחרים נקבע כי כניסה לכלי רכב למטרת פריקה יכולה להיכנס להגדרות החוק. השופטת קבעה כי מאחר שייעודה של המשאית הוא הובלת סחורה, ולכן טעינת ופריקת הסחורה ממנה מהוות פעולות למטרת תחבורה, ניתן לומר שהאירוע עונה על הגדרות החוק ונחשב לתאונת דרכים.


מה הנזק שנגרם לנהג המשאית בעקבות התאונה?


לצורך קביעת גובה הפיצויים, נקבע כי נכותו הרפואית עומדת על שיעור של 15%. אחרי הפגיעה עצמה הנזק שנגרם לו היה מינורי, אולם לאחר מספר שנים החל לסבול מכאבי ראש והמוסד לביטוח לאומי הכיר בהחמרה במצבו הרפואי. לבסוף נקבע כי הוא זכאי לפיצויים עבור כאב וסבל, הפסד הפרשות פנסיוניות, פגיעה בכושר ההשתכרות והפסדי שכר לעבר.

 

יש לך שאלה?

פורום תאונות דרכים | פיצויים לנפגעי תאונות דרכים


לאחר ניכוי התשלומים שקיבל מהביטוח הלאומי אשר עמדו על סך של כ-52 אלף שקלים, נקבע כי חברת הביטוח תשלם לו פיצויים בסכום כולל של כ-51 אלף שקלים. נוסף על כך חברת הביטוח חויבה בתשלום הוצאות המשפט ושכר טרחה בסך של 6,600 שקלים.

 


ת"א 34633-03-15