18 דיירי בית משותף במזכרת בתיה הגישו תביעה משותפת כנגד חברת הקבלן אשר בנתה את הבית המשותף, בטענה שהתגלו ברכוש המשותף בבניין ליקויי בנייה ואף חוסר התאמות. בתביעה שנדונה לאחרונה בבית משפט השלום בבאר שבע, טענו הדיירים כי אף שהתגלו ליקויים חמורים ונשלחו לחברה התראות, היא לא ביצעה שום תיקון.


כמו כן טענו דיירי הבניין כי לא הותקנו חדרי עגלות בבניין כפי שהובטח להם, וכי הקבלן השתמש באחד מחדרי האשפה כמחסן פרטי במשך שלוש שנים. החברה עצמה לא הכחישה את קיומם של ליקויי הבנייה, אולם טענה כי היא עדיין זכאית לתקן אותם בעצמה, וכי תביעתם של הדיירים מנופחת ומוגזמת.


החברה הקבלנית הכחישה את מרבית הליקויים, אך טענה שלא איבדה את הזכות לתקן אותם בעצמה


השופטת קבעה כי החברה כבר איבדה את האפשרות לתקן את הליקויים בעצמה, מכיוון שלא ביצעה את התיקונים עד היום. סכום הפיצויים עבור תיקון הליקויים הועמד על סך של 145 אלף שקלים. עוד נקבע כי חדר האשפה אכן לא נמסר לידי הדיירים ונעשה בו שימוש פרטי, והחברה חויבה בסכום של 21 אלף שקלים עבור דמי השימוש.


בשל היעדרם של חדרי העגלות בניגוד לתוכניות, תשלם החברה 93,600 שקלים. כמו כן היא חויבה בפיצוי של 18 אלף שקלים עבור עוגמת נפש, ובהוצאות המשפט בסכום כולל של כ-57 אלף שקלים. בסופו של דבר חויבה החברה בתשלום כולל של כ-335 אלף שקלים.


האם חברת הקבלן התחייבה לבנות חדרי עגלות בבניין שהקימה?


במסגרת התביעה טענו דיירי הבניין כי החברה החלה לאכלס את הבניין אף על פי שלא מסרה להם את החזקה בשטח המשותף, ולא עשתה דבר כדי לתקן ליקויים חמורים שהתגלו אף על פי שפנו אליה שוב ושוב.


נוסף על כך, הדיירים נדהמו לגלות כי אין בבניין חדרי עגלות, וכי חדר האשפה סגור ונמצא בשימוש הקבלן. הם טענו כי מגיעים להם פיצויים עבור הטרחה הרבה ועוגמת הנפש שנגרמה להם כתוצאה מכך.


מנגד טענה החברה כי הבנייה התבצעה בהתאם לכל התקנים, וכי חוות הדעת שצירפו הדיירים לתביעתם מופרזת ומופרכת. עם זאת, היא לא הכחישה שקיימים נזקים בשטחים המשותפים בבניין. לטענתה, זכותה לתקן את הליקויים הנטענים. כמו כן טענה כי בחוזה המכר אין כל התחייבות מצדה להקים חדר עגלות, וכי חדר האשפה נמסר לדיירי הבניין כדין.


עלות התיקונים שנקבעה הייתה גבוהה יותר ב-30% בשל העובדה שהחברה לא תבצע אותם בעצמה


מהנדס שמונה על ידי בית המשפט קבע את עלות התיקונים בחוות דעתו, והבהיר כי הסכום שקבע - כ-95 אלף שקלים - צפוי לעלות ב-30% אם ייקבע כי קבלנים אחרים יבצעו את התיקונים ולא החברה הנתבעת.


בעניין זה טענה החברה כי הדבר שמנע ממנה לבצע את התיקונים הוא התנהלותם של הדיירים, אך התובעים המשיכו לטעון כי היא איבדה את זכותה לתקן את הליקויים כעת. השופטת הסכימה עם הדיירים וקבעה כי החברה לא תיקנה את הליקויים אף על פי שניתנה לה ההזדמנות, וכן היא הכחישה את רוב הליקויים הנטענים. גם התיקונים שכן ביצעה לא תוקנו באופן מלא.


חדר האשפה לא היה נגיש לדיירים במשך שלוש שנים


השמאי שמונה על ידי בית המשפט קבע כי הדיירים זכאים לקבל פיצוי דמי שימוש עבור חדר האשפה בסכום של 6,000 שקלים לשנה, והדיירים ביקשו מהשופטת לאמץ את חוות דעתו. לעומת זאת טענה החברה כי הדיירים היו יכולים להחליף את המנעול ולהשמיש את החדר, גם אם היה נעול. עוד טענה כי מעולם לא עשתה בו שימוש או אכסנה בו דברים.


ואולם, לפי עדויות, צילומים וחקירות עדים, קבעה השופטת כי הוכח שחדר האשפה לא נמסר לידי הדיירים, עמד נעול במשך שלוש שנים ואף שימש לאחסנת דברי בניין. היא קיבלה את חוות דעתו של המומחה מטעם בית המשפט וקבעה כי דמי השימוש יועמדו על סכום של 21 אלף שקלים.

 

יש לך שאלה?

פורום ליקויי בניה | בדק בית | תביעות קבלנים


השופטת קבעה גם כי החברה, בניגוד לטענותיה, דווקא התחייבה להקים חדר עגלות, ומשלא עמדה בהתחייבותה - עליה לפצות את הדיירים על כך בסכום שך 93,600 שקלים.


לבסוף נקבע כי יש להעמיד פיצוי בסכום של 1,000 שקלים לכל דירה עבור עוגמת נפש, ומאחר שמדובר ב-18 דירות עומד סכום הפיצויים על סך כולל של 18 אלף שקלים. נוסף על הוצאות המשפט שבהן חויבה החברה, סך כל התשלומים שהוטלו עליה הגיע לסכום כולל של כ-335 אלף שקלים.

 

ת"א 12565-10-14