האם אי תשלום שכר הדירה אף על פי שהשוכרים לא עבור בפועל להתגורר בנכס המושכר מהווה הפרת חוזה השכירות? לאחרונה נדונה תביעה שהגיש בעל נכס במושב גינתון כנגד שני שוכרים אשר חתמו על הסכם השכירות אך לא נכנסו לדירה. הבית עמד ריק מאדם במשך חודשים רבים עד שנמצאו שוכרים חדשים, אולם צמד הדיירים לא שילם לו את דמי השכירות אף על פי שחוזה השכירות עוד היה בתוקף.


הנתבעים טענו כי באותו מועד הייתה האישה בעיצומו של הליך משפטי כנגד בעלה לשעבר, הנוגע למעבר מקום מגוריה יחד עם ילדיה, ורק אחרי שחתמו על חוזה השכירות, התקבלה החלטה באותו הליך משפטי כי הנכס אינו נמצא באזור שאליו היא יכולה לעבור. על כן פעלו לבטל את הסכם השכירות, אשר כלל לא הגיע לידי מימוש מאחר שבני הזוג טרם עברו להתגורר בנכס.


התביעה נדונה בבית משפט השלום בפתח תקווה, והשופט הגיע למסקנה כי למרות ההוראה המפורשת בהסכם השכירות לתשלום שכר הדירה, השוכרים לא ביצעו אותה אף על פי שהודיעו לבעל הנכס לראשונה רק לאחר חודשיים כי אינם מתכוונים להיכנס לדירה. בסופו של דבר התביעה התקבלה, והשוכרים נדרשו לשלם לבעל הנכס פיצויים בסכום של 86,846 שקלים, וכן לשלם את הוצאות התביעה בסכום של כ-18 אלף שקלים.


השוכרים הודיעו על רצונם לבטל את החוזה חודשיים לאחר מועד חתימתו


הסכם השכירות נחתם באפריל 2015, כאשר מועד הכניסה נקבע לארבעה חודשים לאחר מכן. ואולם, חודשיים לאחר החתימה על החוזה, הודיעו בני הזוג לבעל הנכס כי לא יעברו לגור בו וכי הם רוצים לבטל את ההסכם.


בעל הנכס טען כי הדיירים חתמו על החוזה רק לאחר שכבר ניתן פסק הדין שלו חיכו בבית המשפט לענייני משפחה. לבסוף החליטו שלא לעבור אל הנכס מסיבותיהם, ולא שילמו את שכר הדירה. אף שהתאמץ למצוא דיירים חלופיים, בפועל הדירה עמדה ריקה במשך כמעט שנה.


הדיירים טענו כי כשחתמו על ההסכם, המאבק המשפטי שהתנהל בבית המשפט לענייני משפחה היה בעיצומו. אמנם במועד החתימה התבססה האישה על כך שקיימת כבר החלטה חלוטה כי היא רשאית להתגורר באותו מקום, אולם בפועל התקבלה חלטה נוספת רק לאחר שחתמו על החוזה, שלפיה היא אינה יכולה לגור שם.


מדובר היה בהחלטה לא צפויה של בית המשפט, טענו בני הזוג, ורק לנוכח אותה החלטה ביקשו מבעל הנכס לבטל את החוזה. לטענתם, מאחר שההסכם בוטל למעשה חודשיים לפני מועד הכניסה, היה לבעל הנכס די זמן למצוא שוכרים אחרים, אך הוא לא השקיע את מרב מאמציו כדי לעשות זאת.


האם בעל הנכס הסכים לבקשתם של הדיירים לבטל את החוזה?


על פי החוזה שעליו חתמו הצדדים, התחייבו הדיירים לשלם את שכר הדירה ואף את התשלומים הנלווים עבור כל התקופה, גם אם יפנו את הנכס לפני סוף התקופה, ובין שיתגוררו בפועל בנכס או לא.


למרות הוראה זו, טענו השוכרים כי לא היו מחויבים לשלם את שכר הדירה ויתר התשלומים מאחר שביטלו את החוזה בהסכמתו של בעל הנכס עוד לפני שתקופה השכירות התחילה. ואולם, השופט קבע כי טענה זו לא הוכחה.


אמנם לא הייתה מחלוקת כי הם פנו לבעל הנכס ואמרו לו כי אינם מתכוונים לעבור לדירה, אולם בעל הנכס עצמו אמר כי הסכים לבטל את החוזה רק אם השוכרים ימצאו דיירים חלופיים, כאשר האחריות לאיתורם הוטלה עליהם.


כנגד טענה זו טענו הדיירים כי הודיעו לו בכתב על ההסכמה לביטול החוזה, באמצעות הדואר, אולם הם לא הציגו כל אישור מסירה או הוכחה לכך שהמכתב נשלח או התקבל על ידי בעל הנכס. מלבד זאת, במסרונים שהוצגו בפני בית המשפט אף עלתה תמונה הפוכה, שבה הדיירים אכן התחייבו למצוא דיירים חלופיים.


האם הדיירים הפרו את הסכם השכירות?


על כן, השופט החליט לדחות את טענתם של הדיירים כי החוזה בוטל בהסכמת בעל הנכס, ואף את טענתם כי הא לא עשה דבר כדי לאתר שוכרים חלופיים ולהקטין את נזקיו. תביעתו של בעל הנכס התקבלה, והשופט חייב אותם לשלם לו סכום של כ-87 אלף שקלים עבור הפרת החוזה.

 

יש לך שאלה?

פורום חוזה שכירות - יחסי שוכר משכיר ושכירות הוגנת


כמו כן חויבו השוכרים לשאת בהוצאות המשפט של בעל הנכס וכן לשלם את שכר הטרחה של עורכי דינו, בסכום נוסף של כ-18 אלף שקלים.

 

ת"א 12923-01-16