ביום ד' דן בית משפט השלום בירושלים בתביעתם של עשרה אנשים שונים כנגד חברה גדולה אשר מוכרת שייקים, מיצים ומשקאות בריאות עם סניפים בכל רחבי הארץ. התובעים דרשו פיצויים בהתאם לחוק התקשורת, הידוע יותר בכינוי "חוק הספאם", בטענה שקיבלו מסרונים מבלי שאישרו זאת, ולכן החברה פעלה בניגוד לחוק.


החברה עצמה טענה מנגד כי כל עשרת התובעים נרשמו למועדון הלקוחות וכי במועד שבו הצטרפו למועדון, הם קיבלו הודעה כי החברה תשלח להם דברי פרסומת מפעם לפעם. עוד טענה החברה כי הם מעולם לא ביקשו להסיר את שמם מרשימת התפוצה.


האם הצטרפות למועדון לקוחות מהווה הסכמה לקבלת פרסומות?


חוק הספאם אוסר על שליחת דברי פרסומת ללא הסכמה מפורשת מראש, וזאת ללא קשר לשאלה האם מי שקיבל את דבר הפרסומת ביקש להסירו מרשימת התפוצה או לא. במקרה זה החברה לא הצליחה להוכיח כי לקוחותיה אכן קיבלו הודעה בעל פה על קבלת דברי הפרסומת, או חתמו על מסמך הסכמה כלשהו.


לאור זאת התביעה התקבלה, והשופט קבע כי החברה תשלם פיצויים בסכום כולל של 28,600 שקלים, עבור 44 הודעות פרסומת ששלחה בניגוד לחוק הספאם. כל אחד מהתובעים יקבל פיצוי בסכום של 650 עבור כל דבר פרסומת שקיבל מהחברה. כמו כן חויבה החברה בהוצאות המשפט ובתשלום שכר טרחת עורכי דינם בסכום נוסף של 7,150 שקלים.


מה כללו ההודעות שנשלחו ללקוחות, והאם גורם מארגן יזם את התביעה?


עשרת התובעים טענו כי קיבלו הודעות אל מכשירי הטלפון הסלולרי שלהם, ובהן הוצעו להם מבצעים שונים. ההודעות נשלחו אליהם מבלי שהסכימו לכך מראש. אחת מהתובעות אף טענה כי כלל לא הצטרפה אל מועדון הלקוחות, אלא בעלה.


מצדו השני של המתרס, החברה ביקשה מבית המשפט להתייחס אל התביעה בחשדנות מאחר שגורם מארגן כלשהו פעל כדי לאחד את עשרת התובעים ולהגיש את התביעה, והדגישה כי עורכי הדין שלהם פנו אליה בשרשרת דרישות אחרות שעניינן הפרת חוק הספאם.


עוד טענה החברה כי כאשר הצטרפו התובעים מרצונם אל מועדון הלקוחות, הם קיבלו הודעה על כך שהחברה תשלח להם מעת לעת הודעות ומבצעים. כשהצטרפו למועדון הלקוחות, הבהירה החברה, הם שילמו על כך כסף, וחלקם אף חידש את החברות לאחר תקופה.


האם העובדה שניתן להסיר את השם מרשימת התפוצה מבטלת את עילת התביעה?


החברה הוסיפה וטענה כי כל אחד מהתובעים יכול היה להסיר את שמו מרשימת התפוצה, אולם אף אחד מהם לא עשה זאת. בהתנהלות זו יש חוסר תום לב, טענה החברה, משום שכך הם ביקשו לצבור מספר הודעות גדול לצורך קבלת הפיצויים.


כמו כן טענה כי חלק מהתובעים מימשו את ההטבות אשר נשלחו אליהם באמצעות ההודעות, ולכן הם אינם יכולים כעת לתבוע פיצויים עבור אותן הודעות.


בתחילת הדיון המשפטי סקר השופט את ההתפתחויות הטכנולוגיות אשר הולידו והגבירו את תופעת דואר הזבל בהודעות בטלפון ובדואר האלקטרוני, ואשר הובילו לחקיקתו של חוק הספאם. החוק אוסר על שליחת פרסומות למי שלא נתן את אישורו לכך מראש. הסכמת הנמען נדרשת ללא קשר לאפשרות להסרתו מרשימת התפוצה.


במקרה זה, השופט לא מצא שגורם מארגן חיצוני יזם את התביעה. התובעים העידו כי הם אלו שיזמו את התביעה ופנו אל משרד עורכי הדין כדי להגישה. הם אף הודו כי לא הכירו זה את זה טרם הגשת התביעה.


החברה לא הוכיחה כי התובעים נתנו את הסכמתם לקבלת דברי הפרסומת


השופט דחה את גרסתה של החברה כי הוסבר לתובעים בעל פה על דברי הפרסומת במועד הצטרפותם למועדון הלקוחות. החברה לא הביאה לעדות אף מוכר אשר יאשר טענה זו, ואילו התובעים העידו כי לא קיבלו כל הודעה שכזו. השופט האמין לעדותם של התובעים.


מלבד זאת, לא צורף כל מסמך שלפיו התובעים הסכימו לקבל את החומר הפרסומי. הצטרפותם למועדון הלקוחות אינה מהווה הסכמה לקבלת פרסומות, הבהיר השופט. בכך הפרה החברה את הוראות חוק הספאם.

 

יש לך שאלה?

פורום דיני חוזים / הסכמים


התובעים, אשר כל אחד מהם קיבל בין פרסומת אחת ל-12 הודעות פרסומת, יקבלו פיצויים של 650 שקלים עבור כל הודעה שקיבלו. החברה אשר בסך הכול שלחה 44 פרסומים, תשלם סכום כולל של 28,600 שקלים. כמו כן היא תישא בהוצאות המשפט בסכום של 7,150 שקלים.


תא"מ 12597-08-16